לפני כמה חודשים הליקון שמעו כמה שירים שלי, וקיבלתי כתשובה את
אחד ממשפטי ה "אתה מוכשר, אבל... ".
הפעם- זה היה : "אתה מוכשר מאוד, והשירים טובים אבל לא מספיק
מסחריים ".
בניסיון לעשות משהו טיפה יותר מסחרי ( אגב, מה זה מסחרי? )
כתבתי את השיר הזה, שהוא בעיני טיפה יותר פשוט וקליט מהדברים
האחרים שלי.

להפתעתי הרבה, בסופו של דבר זה בין השירים שלי שאני יותר אוהב.


אולי בסוף אני אתחיל לשמוע גם מאיה בוסקילה...

לא מבינה- מילים, לחן, גיטרה, שירה- איל שטינברכר
הוקלט אצל דן שלו.

כל הדרך את שואלת כמה אפשר
מה בכלל נשאר?
את לא תנסי הרבה מתי שהוא נמאס
לי זה לא נתפס

את לא מבינה אותי בכלל

כמה לבבות שברתי כמה אמעך
אני שואל אותך
הסיפור ידוע וזה עוד פעם חזר
מה בכלל נשאר?

את לא מבינה אותי בכלל

את לא מוכנה לסבול אותי כבר
כמה לדבר עוד אפשר???

כשבסוף אני תהיתי למה נגמר
היה כבר מאוחר.

נ.ב- אתם מוזמנים להביע את דעתכם בעניין המסחריות לגבי השיר
הזה וגם לגבי שאר השירים.
נ.ב 2- לכל המתעצבנים- אין לי שום דבר נגד הגברת בוסקילה או
מישהו מבני משפחתה.