אבא שלי אוהב אותי. הוא תמיד אמר לי את זה.
כשאנחנו יושבים לאכול ארוחות ערב הוא תמיד אומר שאין לנו מדינה אחרת,  אח"כ
אנחנו אוכלים.
אני מאוד אוהב את אבא שלי.

אמרתי לה "כשאת נראית נפלא האהבה שלי פורחת".

לאבא שלי יש מגן דויד גדול מזהב על שרשרת.
כשאמרתי לה את זה נסענו במכונית ולא הסתכלתי עליה.
כשאמרתי לה את זה, היא המשיכה להסתכל על הרחובות שחלפו, דרך החלון.
אבא שלי  אף פעם לא מוריד את השרשרת הזאת, אבל פעם, כשחזר מהמילואים הוא הוריד
את השפם.
אני  צחקתי, כי השפתיים שלו היו דקות כאלה, אבל אימא שלי לא צחקה והוא גידל
אותו בחזרה.
אחרי שאמרתי לה את זה, אף אחד לא דיבר יותר במשך הנסיעה ושתקנו.
אבא שלי נולד בסיביר במחנה עבודה.
אני נולדתי בכפר סבא...... והיא ברמת גן.
סיביר זה ליד סין.
אהבתי את העניין  הזה..............סין.

כולם ידעו שאבא שלי סיני. כי אמרתי להם.

כפר סבא זה ליד רמת גן, אבל זה לא אומר כלום.
אני אומר לה שאני אוהב אותה די הרבה.
אבא שלי אוהב מרק סמיך.
אני אוהב מה שאבא שלי אוהב.
אבא שלי גם גר בפולין וגם בגרמניה ושנה שעברה הוא נסע עם אימא שלי לצרפת.
אני עוד לא הייתי באף מקום, טוב, חוץ מרמת גן.
כשהם חזרו הם הביאו לי קסטות ריקות להקלטה בטייפ ובכיתי.
נסענו בלילה ברחובות ת"א ושתקנו. בדרך כלל אנחנו מדברים הרבה.
היא נראתה נפלא באותו ערב.
כשהגענו הביתה, הלכתי להכין לה תה ולעצמי עשיתי קפה.
היא הלכה להחליף בגדים.
אבא שלי תמיד שותה קפה.
הבאתי את הקפה לסלון וגם ארוחת לילה מאוחרת.
"את יודעת", אמרתי לה, "אין לי עיר אחרת חוץ מכפר סבא" ואכלנו.