|
מרוב שמוחי מלא
בנקבים שוויצרים,
מתאפשרות להן
למחשבות שונות
ומשונות לחדור,
לנענע אותי כלולב
ביד אברך צעיר
ואחר להשליכני
כסכך של מוצאי החג
מחשבותי מתפתלות
כתולעים סיניות
זריזות, אדומות
ובלתי נשלטות
מחר אקנה
מעט גבס לבן
לסתימת החורים |
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.