|
האופק נראה בחלון מנסה לעלות
והשמש בורחת תחת איזה ענן
מסתכלים ברחוב זה נראה כל כך טוב
לפעמים מנסים להמשיך כל הזמן.
לא, אל תזילי דמעות
אל תבכי הלילה אל תגיעי לדמעות
לפעמים גם השמש איתך.
השמש מזמן התחפשה לירח
הלילה הגיע, אני שם מסיכה של שפיות כל הזמן
עד הבוקר הבא ננסה אהבה- זה מפחיד
זה שונה בעיקר.
לא, אל תזילי דמעות
אל תגרמי לי לטעות
אל תבכי הלילה אל תגיעי לדמעות
קחי ממני את המסיכה
שנינו מתחבאים מאחורי המון חומות
בואי נתחיל במשא ומתן
אתן לך פחדים ואכתוב לך שירים על האושר
נוריד מסיכות ואתן לך אותי, אמיתי, תסתכלי זה אני. |
|
|
יום אחד כל
הלחצנים של
הטלפון עשו
מסיבה.
פתאום סולמית
שומעת צלצול
בדלת, פותחת
אותה ורואה
נקודה קטנה.
"הלו סולמית",
אומרת הנקודה,
"את לא מזהה
אותי? זאת אני,
כוכבית. שמתי
ג'ל."
אפרוח ורוד חולק
זכרונות מהמוסד
הסגור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.