[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לבדה




כמה מתוק

שתיקתם של האוהבים,
כמה עמוק
חודרת נשיקתם לאביב,
כמה רחוק,
הם בחיבוקם הולכים,
בין צללי העולם
כבלתי נראים.

כמה מתוק
לטעום מצלחת כיבודי אהבתם,
כמה עמוק,
הצער שלא אוהב אני כמותם,
כמה רחוק
אותו עולם
בו הם שקועים
לעולם, מוגנים מכולם.

כמה חזק
השמש מאירה להם,
האל מחק
את העננים בחרפם,
אמר שאסור לגשמים להרעיש- אלה לשתוק
ולתת לשמש, לאדם לטעום בלשונם
את אותו טעם- אהוב האביב- המתוק.

כתב י.פולק
ידיד שקרוב לי והציור הזה מוקדש לו(-:







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אשכחך...
אמם... נו..
זאתי- נו.. איך
קראו לה, נו
קוסאמק...
אחח! אגק...



קומיצה מנסה
להיזכר, אך
לשונו נדבקה
לחיכו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/1/04 12:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה ברכה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה