בשביל כבוד צריך לעבוד,בשביל תפקיד צריך למצוץ.
בשביל שייתחסו צריך לבכות, הם לא ניסו להעריך את מי שעבד באמת.
עסק מלוכלך,חרא של בוס,חושב שהוא מסנוור אותי עם הכתף.
לך חפש מי ינענע אותך, וגם אותך...וגם אותך...ובמיוחד אותך,את...זאת שאומרת
שאין לי כבוד.
עם חברים כמוך מי צריך אויבים.
שאפילו להימנע מלחם 90 שנה לא יעזרו לך.
כשראיתי ת'תמונה של סאדאם בעיתון,הוא היה כ"כ דומה לך,בשיער,ובחוסר הבנה
הבסיסית.
אולי אם תרגישו ותשימו אתכם במקומי ותנסו רק להבין.
בעזרת השם תיתקעו ככה כל חייכם,אבל לא,לא מאחל לכם את זה.
נסו באמת להסתכל לתוך הקנקן ולא רק בו.
איך זה שנותנים לבנאדם טיפה בכל היד והוא חושב שהוא כבר שט בתוך האוקיינוס,האף
נתקע לה/לו בכל אחד ואחד מהמשקופים.
זה שביקשתי את מה שמגיע לי,וגם את הפחות ביותר...זה הוציא לי אחלה רושם...רושם
בתחת שלי.
זה מה שהגברת אמרה לי,שהוצאתי רושם רע,כוס אמא שלך גם את,
ניסיתי באמת לראות אם הבעיה היא באמת היא בי,אבל מסתבר שכל מה שנאגר במשך כל
כך הרבה זמן לא רוצה לחשוב על זה בכלל.
אז ככה,אני יושב בכסא ש'ך/שלך...מחרבן עליו,ואחר כך שניכם באים לשבת שם,כשמרוב
שאתם מסריחים בעצמכם אתם לא מרגישים שכמעט שילשתי שם.
כנראה אתם לא מודעים לעצמכם,לרגע תתפסו פינה,תעמדו עם הראש לכיוון הקיר,נסו
שניה להבין מה באמת קורה,מתחת למכנס המקופל שלכם.

אני אכן מתוסכל ומתחיל לטפס על קירות,המשימה שלי כרגע היא לטפס כמה שיותר גבוה
בשביל לנסות להיות ולראות אתכם כמה שפחות.
אני יודע שהיום הזה יגיע,זה נראה כמו קץ. קץ מן החלום. אני לפחות מרשה לעצמי
לחלום.

יחי החופש

הרבה תודות לעוזי,ניסים,מורן ושלומית,בלעדיכם לא הייתי מגיע הלום
רק תשימו לב ששמתי לכם באוכל הדיאטתי אבקת אפיה ובגלל זה יותר ויותר מתנפח לכם
האגו.

יחי החופש

אלו דבריו של חובש מתוסכל(תסכול היא מילת המפתח),ואם רק תעזי לענות לי על זה
נשבע לך שאני בא ודופק לך סבון אינטימי לפנים,שלא יהיה לך עם מה להתקלח
שנתיים.

יחי החופש
ח חו חופ חופש
(פורטרט עצמי,צוייר ביום שבת,שבת בבסיס,במשרד של האחראי מרפאה שלי)

"תבלו..."