|
בהשראת הסרט "נערה בהפרעה" (חלק שני בטרילוגיה)
כָּל כָּךְ כּוֹאֵב לִי לְחַיֵּךְ,
אֲנִי אוֹמֶרֶת.
הַצְּלָלִים שֶׁלִּי
מְהַנְהֲנִים וְהַקִּירוֹת
עוֹנִים לִי הֵד,
הַכַּדּוּרִים הָאֵלֶה
מְמִיתִים אוֹתִי
לְאַט מִדַּי,
אֲנִי כּה עֲיֵפָה
שְׁקוּפָה וַחֲלוּלָה
וּמְעֻרְטֶלֶת.
הֵם אוֹמְרִים -
גְּבוּלִית,
אֵינִי יוֹדַעַת
אֵיזֶה גְּבוּל עוֹבֵר
בֵּין מַה לְמַה
וְלֹא אִכְפַּת לִי,
רַק רוֹצָה לַחֲזֹר
לִהְיוֹת לְגַמְרֵי לְבַדִּי
בֵּין הַקִּירוֹת שֶׁלִּי
וְהַצְּלָלִים.
דצמבר 2003
גבולית
http://stage.co.il/s/268190
שלדים
http://stage.co.il/s/271132
שירי מחווה לסרטים שאהבתי:
http://stage.co.il/s/378057
|
|
|
שנייה שנייה
אחת, עיצרו
לרגע:
כשהקוטג'
מתייבש, הוא
נהפך הרי
לגבינה.
אז כשגבינה
מתייבשת, היא
נהפכת לחמאה.
אז רק רגע, רק
שנייה.
מאיפה הכל
התחיל?
עוד טמבל שמנסה
לחזור על הביצה
והתרנגולת.
ככה זה קיבוץ,
אלו הן
ארוחות-הבוקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.