הנה אני, מגדיר מחדש דיכאון. הנה אני, כבר שבוע ולא יכול.
היא צריכה עוד זמן, שנמשך לעולם. "רק פליז, תן לי עוד".
הדמעות נסדקו, הקירות התמוטטו. "רק פליז, תפסיק לרעוד".
בך מאוהב, לא יוצאת לי מהראש. לא מסוגל, לישון בלילות.
את אצלי בדם. חייב לחבק אותך. עיניי כל היום דומעות.
במיטה את איתי, מלטף את השיער שלך. מדמיין את זה כל יום.
את שלי, בלי גבולות. התן גמר לצעוק. את שלי, בלי לבכות. הימים
שברו, השנים קרסו. רק פליז בלי לרעוד.
זוכר ת'נשיקה, האחרונה ליד הבית שלה. לעולם לא אשכח, כי הלב
שלי נשאר שם. אני חי ומת כמו כוכב נופל, ובוכה על המיטה. מחבק
ת'כרית סוגר עיניים נגד דמעות. נועל את עצמי בחדר.
את שלי, בלי גבולות. התן גמר לצעוק. את שלי, בלי לבכות. הימים
שברו, השנים קרסו. רק פליז בלי לרעוד.
את שלי, בלי גבולות. התן גמר לצעוק. את שלי, בלי לבכות. אני חי
ומת כמו כוכב נופל, הקשת התמוססה בלילות.
בלי לרעוד, בלי לרעוד בלי לרעוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.