והוא רגוע כל כך...
שוכב לו שמה עם עיניו התכולות...
מתבונן בי
חוזרת מבית הספר
עם ילקוט ריק על הגב
ושואל כמו אמא טובה:
"נרקיס, למה הילקוט ריק, לא למדת היום? מאילו שיעורים הברזת? כמה שיעורים
בכלל למדת היום?"
ואני רק מחזירה לו מבט
שיעזוב אותי כבר... באמת כמו אמא, אולי גם הוא קיבל את הפולניות?
והפרווה שלו פעם הייתה יותר לבנה, כשרק קיבלנו אותו
הוא הפך קצת ג'ינג'י... זה מוזר כל כך
אולי הוא התלכלך מהצרות שלי
"הוא קצת השמין, אנחנו נותנים לו המון אוכל... אולי יותר מידיי"
אמרתי לאמא כשראיתי את כמות האוכל ששמה לו בכלי הקטן מהפלסטיק...
היא אמורה לשים לו בדיוק לפי כלי המדידות... בכל יום, מנה אחת.
והיא שמה לו שלוש מנות...
אולי כי לא היה לה כח למלאות לו אוכל גם ביומיים הבאים.
וההיא,זאתי שאני עצבנית עליה תמיד, אמרה, שהוא מהחתולים הפוטוגניים האלו...
הוא באמת כזה.
מושלם, רע.
אבא אמר שהוא קרא מאמר על חתולים.. אתה מלטף אותם... נותן אהבה... הם מתחילים
להשמיע קולות של טרקטור שקט...
ופתאום, ללא אזהרה..
"אווווצ'" הוא נושך, ובורח...
וכשמתקרבים לתת לו נשיקה קטנה מלאת שיערות שנושרות ללא הפסקה,הוא מסתכל עליך,
ומתחבא מתחת לשולחן...
איכס, העיניים שלו, יותר נכון הלמטה של העיניים... מלוכלך!
והייתי אמורה לנקות לו את זה עם הנוזל המגעיל שאמא הביאה לי מהווטרינר...
אבל שפכתי אותו בכוונה על הרצפה.
-"מה עשית??????"
-"שפכתי את המים ה"מנוטרלים" האלו, הם הגעילו אותי!! מהיום אני מנקה לו את
העיניים רק עם מקלות לאוזניים ומיםרגילים מהברז !!!"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.