מצטערים, באמת שאנחנו מצטערים.

איש אחד נחתך מקופסת שימורים,
זה היה לו דווקא די נעים, אז הוא חתך את עצמו עוד פעם ועוד
פעם...
עד שהוא נרדם (הוא איבד דם),

לזה קוראים, מוות בקופסת שימורים.

אנשים כל יום מתים,
לפחות חמישים שישים,
יש כאלה שאפילו גם חותכים את הורידים,
עם מכסה(/מחסה) של תירס,

תירס מקופסת שימורים.

אז אחד אחר, פתאום נהיה עיוור,
כי הוא אכל, טונה ויליגר,
הוא היגר, לאוסטריה הוא היגר.
היום הוא חי יותר טוב,
את זה כולם אומרים לרוב,
עם עוד כמה שכנים,

בפחית, בקופסת שימורים.


מילים ושירה: איציק בן יצחק
לחן ונגינה : מיכאל דונאיבסקי