וירעדו השמיים....

במשרד הפרסום העתיק בעולם, על גבי החלל הריק, זע ונע השולחן של משרד הפרסום
העתיק בעולם. "השם", יצור מסתורי ואפל, חבט באגרופו על גבי השולחן העשוי מעץ
הדעת.

"עדיין...", מילמל מיכאל, הסגן שלו, "המוצר החדש הזה, איך קראת לו?!"
"בני אדם...", רעם הקול העצום, "אינך מקשיב?!"
"זה נשמע כל כך מלוכלך ודוחה, עם כל הנקבים האלו בגוף, אולי עדיף שתחכה איזה
מיליארד שנה לפני שתברא אותם ולא איזה ששה ימים לאחר תחילת הפרוייקט?.."
"כן, בני האדם, באמת יצורים דוחים, עם יצרים והכל...", מלמל השם באכזבה , "
אבל הכנסיות ובתי הכנסת כבר יטפלו בזה....חוץ מזה...."
"מה...?"
"אני לא הולך לברוא אותם מייד, אני באמת אחכה איזה מיליארד שנה, הששה ימים זה
סתם בשביל הפרסומות..."
"אה...", חייך המלאך מיכאל, "עדיין אני חושב שעדיף לצור תודעות טהורות ולא
יצורים שדולף להם מהתחת ומקדימה....טוב, אתה הבוס..."

אז השם קם, יוצר עיוותי חלל זמן בכל היקום הריק, כשלפתע הבין...
"יש לי אחלה רעיון ליצירה והמשפט היחידי שיאתחל את תכנת הבריאה שלי הוא
'ויהי אור'..."

אז הוא קם שנית, ויאמר השם: "סעו לשלום, בני אדם, המפתחות בפנים..."

כי איזו ססמה יותר מתאימה ליצירה רקובה כמו בני האדם ממשפט שחוק של
הגששים?....

(ממש תודה על כלום לכל הגולשים שלא עזרו, במיוחד א. נגה שאכזבה אבל מקווה
שתשתפר עכשיו שמונתה לסגנית!!!)