את האוטו גנבו לי, את הטוסטר גם
קמתי בבוקר ו... הוא לא היה שם
את עצמי אז לקחת בידיים מהר
ותרתי את הבית לבדוק מה חסר

המקציף, המקרר, התנור והסוודר
(לפחות זה שסבתא קנתה לי לסדר)
רוקנו את ארון התכשיטים היקר
והוא נשאר לו בודד, ריק ומנוכר

גם את האוכל שהיה במזווה
לקחו בלי בושה אפילו את הפרפה
מזל שאני לא טבח כל-כך מוכשר
מחיר גניבה כזו - קלקול קיבה יקר

את כלי העבודה: המברג והפטיש
הגנבים לקחו, זה בטח היה מתיש
לקחו גם את הפלאייר, שפיץ, ואתר המסור
קמתי לבוקר ממש ממש שחור

לקחו לי תהילים, תורה וכתובים
אבל ת'נביאים השאירו - כי מה כבר הם שווים?
את הספרים גנבו, האינטלקטואלים,
באנציקלופדיה לא נגעו - מה, הם לא נורמאלים?!

את החברה גנבו ואת שני הוריי
את הממשלה ואת פוליטיקיי
העתון לא הגיע, זה עסק קצת מסריח
אבל כשאני חושב על זה - בטח גנבו לי ת'שליח...

את הקיר החיצוני וקירות הגבס הפנימיים
את הדשא בגינה ואת הקקי בשפכים
גנבו את החשמל, המים והאויר
גנבו לי גם ת'זרע - איך? אני עדיין לא יודע!

השמאי הגיע, ראה ונהיה מתוסכל
הוא החליף צבעים ונראה די מבולבל
הוא אמר "תשמע, חבוב, המצב חסר סיכוי,"
הלך והשאיר אותי באויר תלוי

כבר אין לי למה בבוקר להתעורר
אפילו אם ארצה לא אוכל להתעוור,
או להתייבש, או מרעב למות...
כי איך אמרה לי סבתי: העיקר שנשארה לי הבריאות.




איכות גרועה בגלל ציוד גרוע, באמת. נא להתחשב :)