פעם בשעת נדודים בתוך רובעים מרוחקים ולא
ידועים, תעה, ולאן שפנה קיבלו את פניו
סמטאות צרות, חשוכות ולפעמים ללא מוצא.
בינתיים ירדה החשכה וגשם פתאומי הפך את
הרחובות לשלוליות. תוך יאוש גישש בתוך
החשכה ולפתע קרה נס ולא רחוק ממנו נראה
אור הבוקע מתוך החלון.