הימים מתחילים, ואני גומר. אני רואה את
העצים פורחים באביב, את הילדים הולכים
לבית-הספר בתחילת שנת הלימודים, את
התינוקות נולדים, את האנשים מתחתנים, את
השירים והסיפורים שנוצרים, ובאותו הזמן
בדיוק - אני נשאר בחדרי וצובע אותו בצבעים
אפורים. למה?
אני נופל וקם נופל וקם נופל וקם
גיא שמש