אני זוכרת איך יצאנו לבר. אני וסילביה.
בבר פגשנו את פרנקו ומאוריציו. פרנקו היה
נחמד אבל מאוריציו יותר. הוא כל הזמן חייך
דיבר. כשהוא דיבר ידיו נעו באוויר ויצרו
מעגלים דמיוניים. כן, היו לו ידיים חזקות
- לא מחוספסות מדי ולא קטנות מדי - בדיוק
כמו שאני אוהבת.