מלכה התקרבה אלינו, נתנה לזאביק שטר של
חמש לירות ושלחה אותנו למושבה לקנות ארטיק
ולחזור בעוד שעה. 'תנוחו קצת ילדים' אמרה.
יצאנו מהבית והתחלנו ללכת לכיוון המושבה
כשזאביק תפש את ידי ואמר בשקט, 'אנחנו לא
הולכים למושבה. בוא נחזור ונראה מה קורה
שם'. התווכחנו. ה
יעקב גור-אריה
/
אבדן ימי התום
