| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
דנדן אברהם /
אתה המלאך שלי
823
גן עדן שירה מעכשיו אתה שומר עלי מלמעלה ...
אתה המלאך שלי עכשיו,
המלאך שלי לנצח. |
בבמה מאז 7/6/01 21:34
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 11/6/25 12:35
נוגע...
דנדלי דנדלי /
4
824
חלום סיפור קצר 4 הוא המספר שתמיד יכול להציל את המצב, תמיד כשנתקעים, לא משנה
איפה, 4 תמיד יעזור, עם גלימה מרובעת ומשקפיים בצורת הספרה 4,
הוא תמיד ימצא פתרון. |
בבמה מאז 31/1/02 20:36
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 11/6/25 12:46
סיפור שכזה...
דנה די /
היפרדות
825
שירה גיליתי לך
שבליבי תא קטן
ומגנטי
המושך אותך אלי
ומרחיק אותך מעלי |
בבמה מאז 12/10/03 23:44
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 11:11
נוגע...
אלון לוין /
40 שניות
826
מונולוג לפני כמה ימים, יצאתי כהרגלי מביתי לקראת הצבא. בירכתי את אמא
ואת האחים לשלום, שיהייה להם יום טוב. פתחתי את הדלת, לקחתי את
הזבל. |
בבמה מאז 5/7/04 14:27
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 20:20
נוגע...
דנדן אלוני /
גיבור ליום אחד
827
סיפור קצר עצרתי במכולת ועשיתי את עצמי מתבונן בעיתון על המדף בחוץ,
חיכיתי שיעבור אותי. עברה דקה עד שהוא גם הגיע למכולת, עגלי
זיעה הופיעו על רכתי, ירדו לאט לעבר הלחי, הייתי בלחץ נוראי
כאשר הוא עבר, הפרידו בינינו אולי כ-40 ס"מ של אוויר, זה היה
מפחיד. לא כל יום עובר לי |
בבמה מאז 31/7/05 18:18
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 11/6/25 12:36
מעורר ענין...
דנדן אלוני /
רגע אחרון
828
שירה בנאדם תלוי על חבל
יש לו כמה שניות לחשוב
מה הוא עשה בחיים
את מי הוא אהב לאהוב |
בבמה מאז 26/7/05 14:27
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 11/6/25 12:37
עצוב...
מיכאל ברנע /
Tempus Fugit Velut Umbra
829
נוסטלגיה שירה על מגדל עתיק בקונקארנו
חרוט מתחת לשעון השמש
"הזמן עובר כמו הצל". |
בבמה מאז 13/4/06 10:46
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 11:09
מעורר ענין...
רפי צור /
שוב נוסע
830
שירה מעל השמיים
הכל נראה קטן
אפילו כאב אוב,
כאילו לוחש הוא בשקט:
"אל דאגה, ניפגש שוב בקרוב". |
בבמה מאז 21/5/06 10:32
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 12:06
מילים מעוררות ענין ואצטט משלך:
"איתותי סכנה
נראים
באופק
"להדק שוב חגורות".
בתוך עננייך אין לדעת,
התכהו כל התחושות...
רפי צור /
מרתף הזכרונות
831
בדידות שירה עם השנים אנשים לומדים לסגור בקבוקים
ולקבור אותם עמוק
בתוך השקט של עצמם.
אך גם בקבוקים,
כמו אדוות,
שבים לחוף
כדי לנקום דמם. |
בבמה מאז 21/5/06 14:37
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 12:03
נוגע...
מיכאל ברנע /
שלושת האמיגוס
832
מחאה שירה אנחנו שלושת האמיגוס
שמוכנים תמיד לקרב
לא יפחידונו מחבלים
לא אקדחים ולא טילים |
בבמה מאז 19/8/06 23:57
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 9:04
מילים שכאלה...
מיכאל ברנע /
הזעמן הנמנמן
833
הומור שירה קם בצהרים
קורא עיתון
כולם מושחתים
אך חרוצים |
בבמה מאז 11/9/06 14:08
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 9:06
נוגע...
מיכאל ברנע /
הספד ליוזף שמיד
834
קינה שירה במחנה של הסגרה
בשוויץ הנאורה
יוזף שמיד מת ערירי
בשנות הארבעים.
אין מי שיומר קדיש
היה, שר ונקבר
לא הותיר כלום אחריו
רק תקליטים שרוטים. |
בבמה מאז 9/12/06 2:47
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 9:05
נוגע...
מיכאל ברנע /
עינייך
835
הרהור שירה אני רק מדמיין לי את עינייך ביום מותי
ממש איני רוצה למות |
בבמה מאז 21/12/06 13:58
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 9:03
נוגע...
מיכאל ברנע /
קיללת האפרסמון
836
טבע שירה הנה נפלו פני הים
היו למדמנות של אשלג
חופיו מלאו צלקות בולענים
ומי המעיינות יבשו. |
בבמה מאז 10/2/07 1:01
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 11:07
מעניין ומהתגובות גם החכמתי...
רפי צור /
איפה דבי?
837
סיפור ילדים סיפור קצר עדן חוזרת מגן הילדים
שמחה ומאושרת
בקפיצות ודילוגים
הביתה ממהרת
לפגוש את משפחתה
הידד חיש מהר
רצה עדן - לאן? לדבי בחצר. |
בבמה מאז 9/6/08 8:13
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 12:00
נוגע...
דן ספרי /
הַכִּכָּר בָּעֶרֶב
838
עצב שירה כִּכַּר-הַחֲטוּפִים הָיְיתָה רֵיקָה
שָׁכְכוּ קוֹלוֹת הַהֲמוֹנִים בַּחֲשֵׁכָה
קוֹלוֹת הָרַמְקוֹלִים נָדַמּוּ
מִלִּים, מִלִּים, שִׁבְרֵי-פְּסוּקִים |
בבמה מאז 8/6/25 10:09
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 11/6/25 11:51
זבל פופוליסטי
שחר מהבש /
קופת שרצים
839
תחושתי שירה אַתָּה מִסְפָּר
וְתוּ לֹא
הַקֻּפָּה דּוֹחָה לְךָ בַּקָּשַׁת הִתְחַיְּבוּת
לַטִּפּוּל הַשּׁוֹטֵף שֶׁאָמוּר לְקַיֵּם אוֹתְךָ בַּחַיִּים |
בבמה מאז 10/6/25 11:33
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 10/6/25 17:48
תודה🥲
גם להרשים בשיר ביקורת זה אבסורד.
וזה
עדיין איכשהו משמח. החיים האלו הם תיאטרון האבסורד. ואין
בלתם.
אסנת אינציגר-אלון /
שירת המדבריות
840
טבע שירה וִיקוּם בִּתְכֵלֶת מְשׁוֹרֵר
שִׁירָה חֲרִישִׁית
זוֹהִי שִׁירַת הַמִּדְבָּרִיּוֹת
הַצְּמֵאָה לְמַיִם. |
בבמה מאז 11/6/25 4:21
ובקיצור: מאת: רמי בקיש זמן תגובה אחרונה: 11/6/25 8:41
להנות מהמדבריות וגם מהצמא שלהן. שיר יפה אסנת
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
