"קום", אמר לי. "אל תתנהג לי כמו יהודי!".
קמתי. אדולף הלך בחשכה, ואני הלכתי אחריו.
מבטי נעוץ בסוליות נעליו, המתרוממות
ונוגעות באדמה לחילופין. לא היה שמץ של
מושג לאן הוא מוביל אותי. הוא אמר שהביתה,
ואני האמנתי. לא הייתה לי ברירה אחרת.