היום המשיך, והדמות המסתורית נשכחה מדעתו
של מיכאל. הוא המשיך לעמוד שם, מביט בשעון
מדי פעם, מנסה לחשב מתי בדיוק יסגור את
המקום כדי לשוב הביתה ולצפות קצת
בטלוויזיה, לפני שיאבד את הכרתו ויתעורר
ביום למחרת, מוכן שוב לחזור לכאן.
שיר דויטש
/
מכולת אלף הימים