זאת שאלה מאוד נוקבת. פתאומית! בלי יריית אזהרה, או פצצת תאורה
או איתות בקשר. כבר מזמן לא שאלו אותי את השאלה הזו. גם לא
שאלתי את עצמי. אין לי תשובה חדמשמעית, לא-כל-שכן מוכנה מראש.
או מלב. או מקרב לב.
פעם, בתחילת הקריירה שלי כשחשבתי שאני
מומחית ל"הכל," עליתי זחוחה ושאננה, עם
פתקית קטנה כזו, עליה רק ראשי פרקים.
הרמתי ראש, הסתכלתי באולם המלא מפה לפה
ונעשה לי חלש בברכיים. הצצתי בפתקית
ושכחתי לגמרי מה רציתי לומר.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
