כמעט שהייתי עכשיו כל כך מצטערת.
החיים השקטים שלי עלו על שרטון.
מצאתי את עצמי מסתובבת עם סכין מלאה בדם,
פוגעת בכל האנשים שאני אוהבת.
בתנועה בלתי נשלטת במבט אומלל.
ממלמלת שזאת לא אשמתי.
שככה זה צריך להיות.
אבל מה זה משנה שאני צודקת.
הם עדיין נפגעים.
המצח מזיע ובוכה, מזכיר לי ימים כתיקונם שהחום הנורא העביר
אותי על דעתי. אני מסניף את הצחנה של עצמי ומנסה למצוא דרכים
להאריך את הדרך רק בשביל עוד קצת מק וריקבון. גם אבא עכשיו
מרקיב. דוממתי מנוע וחיסנתי את עצמי בכיפה שחורה ועוטפת.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
