זאת שאלה מאוד נוקבת. פתאומית! בלי יריית אזהרה, או פצצת תאורה
או איתות בקשר. כבר מזמן לא שאלו אותי את השאלה הזו. גם לא
שאלתי את עצמי. אין לי תשובה חדמשמעית, לא-כל-שכן מוכנה מראש.
או מלב. או מקרב לב.
חזרתי לקרוא שירים שכתבתי לפני כמעט עשרים שנה ובכן,
חלקם יפים מאוד וחלקם ממש קשים לקריאה ומהירים לקריעה.
אני אוהבת לומר חוט השני ונשזר,
הייתי רוצה להישזר וגם להיזכר.
ירד גשם כשהיא רצה עם ראש רטוב, ברחוב
הומה אדם בשעה שהשמש טובעת בתוך ים
הדמעות, בשיער שלה יש זרע של פלסטיני.
בכיס שלה שטר מקומט של עשרים שקל , חצי
חפיסה של מסטיק אורביט, כמה שקלים בודדים
למונית, אם תמצא.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
