| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
יעל גורלי /
צל הוא הציור של השמש
2481
צמד שירים שירה צל הוא הציור של השמש.
כשהיום נגמר, היא רושמת
את מה שנשאר.
עוזרים לה פנסי רחוב ומדרכות ארוכות.
עוד מעט ירד החושך, בלילה אין ציורים.
השמש אומרת שלום לעולם.
הצל מתארך, רוצה להגיע רחוק יותר.
כשהשמש אומרת שלום - גם הצל הכי ארוך נעלם. |
בבמה מאז 3/11/00 4:37
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 19/11/25 12:16
יעל גורלי /
רמת מדבר
2482
גן עדן שירה קודם...
הלכת בנחל אולי.
טיפסת על הר, והיבטת למטה -
רעם של נוף הציף את חושיך,
נוף שמתפרש על פני כדור ארץ שלם.
ועכשיו
שוכב על הגב
בין שמש לוהטת ואבנים,
בין שמיים ללא ענן ואדמה ללא גבולות. |
בבמה מאז 15/4/01 23:43
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 20/11/25 7:47
רועי אסף /
מאשר יגורתי
2483
ג'ננה שירה בבמה מאז 7/8/05 0:29
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 20/11/25 7:48
מסקרן...
אדם קדם /
הגירוש של מורי זכריה התמהונ...
2484
פרגמנט אָמְרוּ לוֹ, זֶה שֶׁהוּא חוֹלֵשׁ עַל בְּרֵכַת דְּגֵי זָהָב
וּבַבֹּקֶר מְפַזֵּר לָהֶם לֶחֶם וְסוֹפֵר כֵּיצַד הַזְּמָן
נִגְמַר, עֲדַיִן לֹא אוֹמֵר שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. הָיָה
עָלָיו לְהָבִין זֹאת לְבָד.
גַּם אִם שָׁפְכוּ אוֹתוֹ מִמַּשָּאִית, |
בבמה מאז 16/11/25 9:27
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 19/2/26 19:56
יצירה רגישה
על אנשים שהמערכת ממש לא סופרת אותם
קבל 5
דיאנה כהן /
חלודה
2485
שירה בבמה מאז 11/9/10 6:14
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 19/11/25 15:58
משהו בי רצה להיות אמיץ לרגע. כאילו השיר שלך אמר לי
בשקט, אתה לא היחיד שמסתיר אמת ואתה לא חייב להמשיך ככה.
דפי שדה /
נחמה
2486
כמיהה שירה הזין של -
אב מוחמץ, לזרעים שנטמנו ברחם בורה,
היה בתוכי. |
בבמה מאז 19/8/20 5:21
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 18/11/25 11:11
תודה.
תגובתך ריגשה אותי.
דפי.
דפי שדה /
עוד נחמה
2487
תחושתי שירה הכוס של אימא -
לילד שלא יהיה לנו |
בבמה מאז 1/9/20 5:24
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 18/11/25 11:22
חחח..
כשאני רואה שהשיר הראשון נקרא "נחמה" והשני "עוד
נחמה", זה פתאום מאיר את שניהם באור אחר. זה מרגיש לי כמו
אמירה על כ...
מיכל יקיר /
בדרך אלייך
2488
שירה בבמה מאז 13/3/21 5:53
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 18/11/25 14:07
תודה באיחור רב נאוה
דיאנה כהן /
דיוקן עצמי
2489
חיית בר צילום בבמה מאז 14/6/24 18:18
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 20/11/25 22:31
אֶהְיֶה הַמֶּלוֹדִיָּה שֶׁבֵּין הַפְסָקוֹת
הַנְּשִׁימָה,
בֵּין צֶבַע לְחִיּוּךְ, בֵּין הַחֲלוֹם
לָעֵירוּת,
לְהַקְשִׁיב...
שמואל אמיר /
איזון
2490
פנטזיה סיפור קצר חשוב שתבינו, ג'ינים הם לא קוסמים. זה סתם סטריאוטיפ שגוי שדבק
בנו ובחרנו שלא להפריך. |
בבמה מאז 13/11/25 17:37
ובקיצור: מאת: שמואל אמיר זמן תגובה אחרונה: 27/11/25 12:01
ולגבי המשך... נתת לי אתגר... :)
איליה כהן /
מגניב לעת זיקנה
2491
זכרונות שירה כבר נהניתי מהסבל
וסבלתי מההנאה
וסבלתי מהסבל
ונהניתי מההנאה. |
בבמה מאז 17/11/25 13:38
ובקיצור: מאת: רמי בקיש זמן תגובה אחרונה: 30/11/25 8:49
ללהיות מגניב זה טוב תמיד. תודה
שחר מהבש /
מרינה דא
2492
פרגמנט זוכרת איך סיפרה לי בחיוביוּת על החיים בברית המועצות. כמה
יפים היו, לדעתה, החיים הקומוניסטיים.
היא ידעה שזו דעה לא פופולרית, אבל אמרה שלא היה חסר להם
כלום;
שלכולם היה בית, יציבוּת, והטיולים של בית הספר היו מוּשקעים
וחווייתיים. |
בבמה מאז 18/11/25 18:17
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 18/2/26 16:47
החיים הם סיפור בהמשכים...
ואז שלושה חודשים אחרי
שהתיישבתי לכתוב על זה פרגמנט קיבלתי תגובה שחיממה את
לבי...
תודה רבה לך...
אסנת אינציגר-אלון /
בזמן שהשקט בעקבותיי
2493
אינטרוספקטיבי שירה בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁקֶט בְּעִקְבוֹתַיי
נוֹהָה סְתָווֵי לֵב אֲחֵרִים
בּוֹעֲרִים בְּעַצְמוֹתַי |
בבמה מאז 19/11/25 5:02
ובקיצור: מאת: אדם קדם זמן תגובה אחרונה: 19/11/25 10:31
כתוב ברוך ופיוטיות נפלאה חשים בין השורות. את החלוף צבוע
בצבעי פסטאל וההשלמה
עם הזמן הנעואת אצבעותיו
המטופפות ברגעיו...
מאיר אמוזיג /
פַּרְפָּרִים
2494
הרהור שירה משהו חולף מול העיניים
קל כמו פרפרים
חד כמו זיכרון
היה או לא היה? |
בבמה מאז 20/11/25 5:03
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 20/11/25 7:45
בדיוק, שחר, לגמרי 🦋
יעל נווה /
מַרְאָה שְׁחֹרָה
2495
שירה אִימָּא שֶׁלִּי
שמָה מַרְאָה.
הִיא שמָה מַרְאָה
לְאִימָּא שֶׁלָּהּ |
בבמה מאז 20/11/25 11:30
ובקיצור: מאת: שמואל אמיר זמן תגובה אחרונה: 21/11/25 10:43
מופתי. קראתי את זה חמש פעמים וכל פעם זה גרם לי להבין את
זה קצת אחרת. הייתי פעם בהרצאה של פרופ' חיים שפירא והוא
ציטט אמן...
מאיר גזית /
משחרר פרפר מכף היד
2496
אינטרוספקטיבי שירה באים ימים שדעות ישנות צפות מעלה,
עולות כמו הקצף שעל פני מים צלולים,
ורואה איך פעם קראתי להן חלק ממני,
ועכשיו הן רק תנועה שחולפת ולא עוד |
בבמה מאז 21/11/25 5:06
ובקיצור: מאת: מאיר גזית זמן תגובה אחרונה: 22/11/25 17:47
תודה על תגובתך מיכל, שימחת אותי.
לפעמים אתה מעדיף
להסתתר מאחורי מסכות שהועילו לך כשהיית חסר יישע, עוברות
שנים וזה מתק...
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
