[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
 

רשימת התגובות ליצירות




< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
נויה תוגתי
/
עם אחד פחות
1961
מכתב
 
סיפור קצר
דיסוציאציה, ככה קוראים לזה בפסיכולוגית. "כשהמטופל מנתק את
עצמו מהחוויה עליה הוא מדבר".
בבמה מאז 22/4/01 17:07
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 4/7/25 7:00
נוגע...

נויה תוגתי
/
לאמא כואב יותר
1962
 
סיפור קצר
אני לא נכנסתי להיריון כדי לגרום לאמא ואבא לקנות לי את הג'יפ
4X4 שכל כך רציתי, למרות שזה מה שהפסיכולוגית חושבת.
בבמה מאז 23/4/01 21:29
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 4/7/25 6:58
עצוב...

נויה תוגתי
/
מי יתן מותי תחתייך, אחי.
1963
 
סיפור קצר
מבעד לטישטוש של הדמעות, אני מנקה את הקבר שלך. מעיפה משם את
העלים והליכלוכים שהצטברו. מדליקה לך נר. ואז, הכל נהייה
רחוק... רק אני ואתה עכשיו.
בבמה מאז 1/5/01 15:16
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 4/7/25 6:59
עצוב...

קובי נדיב
/
חידלון
1964
 
שירה
ואז מגלים את הזנב
בבמה מאז 10/1/02 13:33
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 9:02
מסקרן...
תודה רבה.
נאוה-rnavanava@walla.com

קראנצ'ה דניאל
/
רוח המוות
1965
ייסורים
 
שירה
גאתה בי
רוח המוות
נגעה בי
בבמה מאז 7/2/02 18:55
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 2/7/25 7:52
נוגע...

נויה תוגתי
/
ביום שתיגמר
1966
 
שירה
ביום שתיגמר הכינרת
לא תרגישו בחסרונה
בבמה מאז 1/3/02 16:53
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 4/7/25 6:57
נוגע...

סימון אריק
/
מחילה
1967
פואמה
 
שירה
היום דנים בעתידם של רוצחים,
כמו שדנים בעתיד ילדי שלא נולד
היום פורמים את כל החשבונות
וחנים חנינות לעוללים שפשעו וטעו,
היום קדושים ימתיקו סוד
בהוללות זימה ורינה,
צדיק עם כלי זיינו ירקוד
בבמה מאז 26/8/03 20:31
ובקיצור: מאת:
סימון אריק
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 1:52
https://youtu.be/FhKJgqxNDD8?si=P9UT4S6tRY1G0Lz

Sundown dazzling day
Gold through my eyes
But my eyes
turned within...

טל מיכלוביץ
/ 11.10.1973 1968
הרהור
 
שירה
מדוע רק הפרחים זוכים לתשומת לב?
אומנם, יפים הם
אך מדוע דווקא הם כשיש כל כך הרבה דברים.
בבמה מאז 9/11/03 19:25
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 9:11
עצוב...

טל מיכלוביץ
/
יום ביום הזיכרון
1969
סיפור ילדים
 
סיפור קצר
חילקו שם מים קרים בחינם, לקחנו כל אחד שני בקבוקים.
בבמה מאז 10/11/03 0:56
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 9:09
נוגע...

קראנצ'ה דניאל
/
רק עוד יום
1970
גורל
 
שירה
נודדת על החול,
מלטפת את האור,
מבקשת מאלוהים
רק עוד יום.
בבמה מאז 22/11/03 15:56
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 2/7/25 7:51
מעורר ענין...

שבר כלי
/
עֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת
1971
מצב
 
שירה
עבודה משחררת
אמרה הנמלה -
כי מי שטורח בערב
אוכל בשבת
בבמה מאז 30/4/06 19:39
ובקיצור: מאת:
סימון אריק
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 10:03
שבתי לאתר ונעצבתי לגלות שאינך עימנו עוד
העבודה שיחררה
מסתבר
כתיבה משובחת
חבל שלא תוכל לקרוא את תגובותיי
חימשתי ובצדק

עדי מיכלוביץ'
/
קופידון
1972
רישום בעפרונות
 
ציור
אל היצירה
בבמה מאז 27/3/06 15:36
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 9:07
נוגע...

עדי מיכלוביץ'
/
עצב בריבועים וגלילים
1973
רישום בעפרונות
 
ציור
אל היצירה
בבמה מאז 1/10/06 21:53
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 9:06
ציור מסקרן...
תודה רבה.
נאוה-rnavanava@walla.com

עדי מיכלוביץ'
/
אישה הרה עם קיר מוכתם
1974
רישום בעפרונות
 
ציור
אל היצירה
בבמה מאז 1/10/06 21:53
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 9:05
ציור שנוגע...

אולה קרבצנקו
/
אשה בריח מוות
1975
כמיהה
 
שירה
גבירה רמה בריח מוות
צעיפה עשן שחור
צעדיך מחישה, אלי, אלי
בבמה מאז 19/4/07 17:43
ובקיצור: מאת:
אלה אור
 זמן תגובה אחרונה: 26/7/25 9:24
קר ומדוייק
כתוב היטב
אהבתי

שמעון בארי
/
תֵּדַע כָּל אֵם
1976
מחאה
 
שירה
פוליטיקאים שפלים
נטולי יכולת
להנהיג את העם
הַכָּמֵהַּ לָרוֹעֶה
בבמה מאז 20/11/20 9:37
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 4/7/25 6:56
נוגע...

שמעון בארי
/
עֻבְדּוֹת עֵירֻמּוֹת
1977
כאב
 
שירה
הָעֻבְדּוֹת הָעֵרֻמּוֹת
שֶׁטֶּרֶם צָלְחוּ אֶת יַם
הַתְּחוּשׁוֹת הָאִישִׁיּוֹת
מְכַסֶּה שְׁנֵי פַּלְגֵי הָעָם הַזֶּה
הַמַּפְסִיד הַבּוֹכֶה
הַמְּנַצֵּחַ הַמִּתְבַּכְיֵן
בבמה מאז 21/10/21 9:13
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 3/7/25 13:09
יהי זכרך ברוך!

< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
 
כשהתעורר גילה שהוא שוב רזה ובטירונות.
סמל המחלקה, יצור מכוער וזועם שנראה כמו
מסמר חלוד ללא ראש עמד מולו וצרח, "אתם
זונות, זונות זקנות ואתם לא עומדים
בזמנים". הסמל קרב את פרצופו השמנוני
והמנוקד בחטטים וצווח אויר חם בפניו
"לעמוד בזמנים, זה מה שחשוב".
 
יוסף בן יעקב
/  
כמו חדש

1.1.26 7:43 :ןורחא ןוכדע
שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מכירים את הרגע
בדיוק אחרי
שנאנסתם, ולצד
הבחילה והגועל
העצמי יש הרגשה
של הנאה
חולנית?

זה הרגע שבו
אלוהים דופק
אותכם בתחת


אתאיסט בדילמה
ברגע של גועל
עצמי


תרומה לבמה
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2026 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה