[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
 

רשימת התגובות ליצירות




< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
ליריקלי דד
/
לישון להתעורר למות ו....
1761
 
מונולוג
לחלום...להתעורר.......לחלום......להתעורר....למות
בבמה מאז 27/12/01 23:13
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:49
נוגע...

לירי אדמס
/
אתם
1762
 
סיפור קצר
חבר שלי אמר לי שאני דביל, אחרי שכמעט דרסה אותי מכונית.
אמרתי לו שאני מעדיף להיות דביל, מאשר להיות עיוור.
הוא אמר שאני דפוק.
אמרתי לו שאני מעדיף להיות דפוק, דביל ולמות, מאשר להיות
עיוור.
הוא אמר שאני אידיוט.
אז מה? אני אידיוט מפגר דביל ואני רוצה למות,
בבמה מאז 21/1/02 3:20
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:40
נוגע...

ליריקלי דד
/
חלום בתוך מראה
1763
 
סיפור קצר
יום אחד כשהלכתי ברחוב ראיתי מראה
היא היתה ארוכה ועגולה בקצוות
כשהסתכלתי דרכה ראיתי את עצמי עומד באמצע הרחוב ומביט במראה
בבמה מאז 23/2/02 5:21
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:48
נוגע...

לירי אדמס
/
נמאס
1764
 
מונולוג
יושב לי. כותב. מרגיש חרא. ואין לי כוח לכלום.
כולם יושבים למטה, שמחים, מאושרים, נהנים ורק אני פה,
עצוב, בודד.
אין לי ממש מושג מה יש לי, אבל נמאס לי לשבת בין אנשים שלא
אכפת להם, ולהנות מזה. לשבת לידם,אבל שלא באמת ישימו לב.
שידברו, אבל לא באמת יקשיבו.
בבמה מאז 7/9/02 20:55
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:46
נוגע...

לטם שלוי
/
מציאות ישראלית
1765
 
סיפור קצר
"באהבה כמו במלחמה"
כותב סגן עדו לחברה שלו.
רק עכשיו הבנתי מהו הסוד. "חתירה למגע."
בבמה מאז 19/10/03 19:20
ובקיצור: מאת:
נוגה פ.ס
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 23:32
כואב עוד יותר עכשיו, כעם המלחמה הזאת שלא רוצה להיגמר...
כתבת מדהים.
באיחור קל של 22 שנה :,)

יצחק-צחי מלמד
/
ג'וינט חוזר
1766
סמים
 
סיפור קצר
נכנסתי בזמן שבעלה, בג'לביה לבנה וזקן עבות, בירך בקול על
החשיש "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, הנותן רוח בחומר",
הוא היה חבר הכת של רינה שני, שפתחה קומונה באמסטרדם, ולא
התענין במיוחד לאן נעלמה אשתו.
בבמה מאז 3/12/03 17:24
ובקיצור: מאת:
אור
 זמן תגובה אחרונה: 6/1/25 16:16
כתיבה שמתאימה לבהמה. הפכת את כולנו לזבלים כמוך!

לירי אדמס
/ Chased by the Storm 1767
התבגרות
 
מונולוג
ואתה אוסף את שאריותיך, ומרכיב את עצמך מחדש. המאבק קשה. מי
מסוגל להרכיב פאזל של חלקים כה רבים וחסרי צורה אחידה, בזמן
קצר כל כך?
המציאות מחייבת. אינך יכול לא לתפקד עד שתצליח לפתור את הפאזל.
אז מוותרים. מעגלים פינות, קצת פה, קצת שם, ומצליחים לעמוד.
בבמה מאז 25/6/04 21:29
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:43
נוגע...

לירי גנות
/
כל פעם
1768
שכול
 
שירה
דמעה זולגת על פני
בכל פעם שאני נזכרת,
הלב לא יכול לשכוח
בבמה מאז 3/10/04 1:37
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:48
נוגע...

לירי גנות
/
איך שאני עכשיו...
1769
עצב
 
שירה
מן ריקנות שכזאת
לא שמחה ולא עצבות
מן שלמות שכזאת
לא חסר אך גם לא די והותר
בבמה מאז 2/10/04 20:03
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:47
נוגע...

לירי אדמס
/
כמו סופת טורנדו
1770
 
מונולוג
בכל פעם שנאחזתי במשהו, הנפילה הייתה גדולה יותר
בבמה מאז 7/12/04 22:52
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:43
נוגע...

לירי אדמס
/
צלילות
1771
 
מונולוג
בתחילה, הייתי מקבל "התקפים" אלו פעם ביום. כשהתפתחה המחלה, הם
התפתחו. התארכו. הפכו לתכופים יותר. כל "התקף" כזה, למרות שלא
היה ממש התקף, היה גורם לי לתהיות קיומיות.
בבמה מאז 8/12/04 0:50
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:45
נוגע...

לירי אדמס
/ A Lonely Rider 1772
 
מונולוג
כמה עוד כח אצטרך להשקיע בשביל להיות מרוצה. הרי, בחיים לא
להיות מרוצה. כמו תחרות אופניים, על כביש שאינו נגמר.
בבמה מאז 8/12/04 0:55
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:42
נוגע...

לירי אדמס
/
שהלב יתכווץ ויתרחב מאתיים פ...
1773
 
מונולוג
מה אני שווה בכלל? לעזאזל, בחיים לא אהיה טוב במשהו.
בבמה מאז 7/12/04 23:35
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:45
נוגע...

לירי דור
/
מחכה
1774
 
שירה
קשורה למיטה
מפוחדת, קפואה
בבמה מאז 27/11/04 11:06
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:50
מצמרר...

לירי דור
/
מעבר לים
1775
גן עדן
 
שירה
כל כך מוזר העולם הזה של החלומות
בבמה מאז 3/3/05 0:42
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 6/1/25 18:20
נוגע...

לירי דור
/
אושר
1776
 
שירה
מתעופף כמו פרפר אל הנצח ובחזרה
בבמה מאז 3/3/05 0:48
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:50
נוגע...

לירי דור
/
אולי
1777
 
פרגמנט
במקום הזה שלי
הקוים שאף פעם לא חציתי
בבמה מאז 28/10/06 0:07
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 6/1/25 18:20
נוגע...

זיו כץ
/
באמת אין לנו סיכוי לגאולה
1778
אמונה
 
שירה
הייתי בהלם
קבוצה של בנות
מגינה על בחורה
שהיא חברה
בבמה מאז 5/1/25 4:59
ובקיצור: מאת:
נחום ונגרוב
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 13:29
סיכם את זה יפה הנביא מלאכי לפני כ-2500 שנה:

(יד) עַל
כִּי ה' הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ,
אֲשֶׁר אַתָּה...

שחר מהבש
/
אישה במראה
1779
וידוי
 
שירה
היא נותנת לי כוחות
אהבה שלא הייתה
אהבה מפוברקת
משוחקת למצלמות
בבמה מאז 5/1/25 5:00
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 14:14
תודה. אני מניחה שככה זה בשירה. אוחזים בקצה חוט כלשהו
ולאחר - טווים שירים. מה טוב אם הם יוצאים טובים. אבל זה
כבר סובייקטי...

< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
 
רכבת אקספרס לגיא צלמוות
שורפת מסילות של חלומות אבודים
נוסקת לקו האופק,
מרחפת בשמיים -
ועוצרת לרגע לדבר עם אלוהים
 
רפי צור
/  
רכבת אקספרס

9.6.25 13:51 :ןורחא ןוכדע
שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מי אנס הדובים
האמיתי? איך
באים ילדים
לעולם? למה לאמא
קוראים אימא?
ולמה לעזאזל
אחרי שאוכלים
במבה יש חתיכות
מגעילות
בשיניים? כל זאת
ועוד בפרק הבא
של עובדה..
השארו עימנו!


תרומה לבמה
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2025 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה