עדי הלך בשמש בבן-יהודה, אגלי מים מעטים
עוד מנצנצים, עגלגלים, על גופו שהשתזף
בינתיים. כשהטיפות התיבשו הן הותירו
אחריהן עקבות מלח לבנים - אבקה צורבת.
המדרכה היתה חמה ועדי נהנה לחוש אותה
בכפות רגליו החשופות. כשהלך הביט סביב
וראה איך הכל , כרגיל, אותו הדבר