כשהיא הייתה מחייכת, כזה אור היה בוקע
מהפנים שלה, שהשמש היתה מתעמעמת. השפתיים
שלה היו מתעגלות בחצי חיוך חולמני כלפי
מעלה, העור המושלם שבלחייה, שרמז שומן
תינוקות נרמז בגומותיהן, היה קורן, והירוק
העז שבעיניים שלה היה זורח ומסנוור אותך.
ג'ון בלו
/
אהבת פתאים היא מתת שמיים