פורשת ידיי ככנפיים, ומחכה שהקור יכאיב
לי, יקרע לי את הגוף מבפנים. אצבעותיי
קופאות מאוד, מסגילות להן כזעקת אזהרה.
כואב לי בהן. ממש. אבל לא מספיק. לא
מספיק. אני רוצה להרגיש ממש צירים, שידפקו
לי את הגוף לגמרי, שדם יפרוץ לי מהפה או
משהו דרמטי כזה.
שיר מנור
/
פרצוף תפוח
