בגיל שש עשרה התאהבתי ללא תקנה במנהל
בית-ספרנו שהיה בשנות הארבעים לחייו וגר
בירושלים. הוא היה גרוש ושמעתי רינונים
שאמלל את המורה למלאכת-יד ונטש אותה לטובת
המורה לספרות. בהיחבא שלחתי אליו מבטי
בוז שהזין את עצמו במסתרים, אך כשהישרתי
אליו את עיניי...
''ואפילו בשנתי'' נפשי יצאה בדברו
מיכל בן נריה