| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
נועם גונן /
עוד נמות
401
מצב שירה עוד שתיקה, כשכבר אין מה לעשות,
מזכירה, שאין טעם לקוות,
עוד שנאה, שרוצחת לבבות,
כך או כך, נזכור את הדמעות. |
בבמה מאז 1/12/00 5:20
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:29
נוגע...
נועם גונן /
לילה של פחד
402
עצב שירה השעון מראה כבר ארבע, עוד מעט ארבע וקצת,
המחוג נתקע לושם, והוא זז ממש לאט
הוא רוצה למיטתו, הוא יוצא מדעתו,
עם עוד אחד, שכבר לא נמצא איתו. |
בבמה מאז 30/12/01 3:19
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:24
נוגע, חזק ואמץ...
נועם גונן /
מציאות קשה
403
מחאה שירה אז איך כל זה קרה?
איך זה יכול להיות?
אנחנו אנשים שמפחדים עכשיו לחיות.
עוד שר בממשלה יבטיח פתרון,
ואם הוא יירצח, הוא לא יהיה האחרון. |
בבמה מאז 16/1/02 16:08
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:26
נוגע...
נועם גונן /
ערב הדמים
404
גורל שירה זה חוזר כמו תסריט, של סרט אימה,
אנשים צועקים, ממשלה רדומה
נפגעים ופצועים, חלקם פצועים אנוש,
כדור אחד בראש.
זה חוזר כמו סיוט, שלא רצית לפגוש,
וזאת המציאות שלא נקלטת בראש
ונותנת מכה חזקה שנתעורר,
מחר ליום אחר. |
בבמה מאז 13/4/02 10:07
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:29
עצוב...
נועם גונן /
אין ברירה
405
עצב שירה אני חלמתי שנותנים לי נשיקות...
אבל כשהתעוררתי, הבן זונה המשיך עם המכות
נעליים, חגורה, נחבק קצת ונשכח מה שקרה...
"תבין אותי כבר ילד, אני עושה את זה כי אין ברירה." |
בבמה מאז 8/11/05 18:41
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 8:56
עצוב...
נועם גונן /
המשחק של החיים
406
שירה הם הנה הם יושבים ומדברים, על עוד נושא סתמי,
חושבים על המחר, רק אני נשאר תקוע בהיום.
הדברים נראים ברורים, תעשן ,אולי תסביר לי את עצמי?
מתעורר ליום שלא מזכיר בכלל את החלום. |
בבמה מאז 19/11/05 13:49
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:39
מעורר ענין...
נועם גונן /
אמת פנימית
407
מצב שירה כולם מחפשים את מה שלא צריך
האושר לא מספיק צריך גם דרך לפחות
והבנות בוכות כי אין עוד תאריך
לתת טבעת... כשהספינה טובעת
הלך על מי שלא למד לשחות. |
בבמה מאז 3/4/06 6:57
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:37
מסקרן...
דורון פרנקנברג /
The Battle Trio
408
מוסיקה קאמרית מוסיקה שלישיה לפסנתר, כינור וצ'לו |
בבמה מאז 16/6/06 8:24
ובקיצור: מאת: יצחק אמתי זמן תגובה אחרונה: 6/3/26 12:50
יפה מאוד!!!
ניהיליסט רדיקלי /
קצרצרים על אהבה
409
סיפור קצר אנשים אומרים לי שכתיבה תעזור לי להתגבר עלייך. והיא קצת, כן,
למשך מעט זמן. לשפוך את הרגשות, ואת החוויות, זה עוזר. אך לאחר
מכן אני מביט במה שכתבתי ותוהה; זה בסך הכל מילים, ואת, את
היית הכל. |
בבמה מאז 6/6/17 9:26
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 6/3/26 12:50
חזק, נוקב וקשה
כלומר אהבתי
קבל 5
רמי בקיש /
מגע ריח צליל אתה ואני
410
אהבה שירה צוואר
נישקתי את הצוואר
שלך נישקתי
ואת העורף |
בבמה מאז 4/3/26 6:31
ובקיצור: מאת: אייל שליט זמן תגובה אחרונה: 6/3/26 13:07
:)
רמי בקיש /
החלק הקשה של הלחם
411
ביקורת שירה השקה קשה
השקה קשה
השקק שה |
בבמה מאז 4/3/26 17:53
ובקיצור: מאת: אייל שליט זמן תגובה אחרונה: 6/3/26 13:05
תהיה שקשוקה?
שי אהרונוב /
מַסָּע בְּרֹאשׁ מוּרָם
412
מצב שירה לַיִל יָרַד
חַיָּילִים!
בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה
בְּשִׁירַת מוּעָקָה
צוֹעֲדִים! |
בבמה מאז 2/3/23 6:05
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/3/26 10:21
"חזק ואמץ"...
שחר מהבש /
דברי בר
413
הגות שירה תמונה
סוריאליסטית
של כפל ראייה |
בבמה מאז 4/3/26 7:21
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 13/3/26 16:24
מאוד משעשע. תודה ששיתפת.
שם יפה, בר.
מאיר אמוזיג /
מַמָּשׁ
414
גיהנום שירה אֲנָשִׁים מְמַחְזְרִים
דִּבּוּרִים שֶׁל אֲחֵרִים
שֶׁשָּׁמְעוּ בַּחֲדָשׁוֹת
וְקָרְאוּ בָּעִיתּוֹנִים |
בבמה מאז 4/3/26 6:33
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 9:07
יפה ששמת לב שחר, קלטת את לב השיר.
הבחירה ב"גיהינום"
מתייחסת לאמירה של Jean-Paul Sartre ש"הגיהינום הוא
הזולת".
בשיר, הג...
ברוריה קוחנובסקי /
אִי-גָּיוֹן לִשְׁנַיִים-קָצ...
415
הומור שירה בֵּין עֶשר לְמֵאָה
תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע
בֵּין שֶׁבַע לְתֵשַׁע
רַק שְׁתַּיִים |
בבמה מאז 4/3/26 8:55
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 4/3/26 11:44
אהבתי:-)
הבטחת וקיימת
באמת אִי-גָּיוֹן
קבלי 5
מאיר אמוזיג /
אֶצְלֵנוּ בַּגִּינָה
416
פואמה שירה אֶצְלֵנוּ בַּגִּינָה
שְׁלוֹשָׁה אַרְסִים:
שָׁחֹר פּוּשְׁטָקִי,
לָבָן נַשְׁכָנִי, |
בבמה מאז 5/3/26 10:27
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 5/3/26 12:45
תודה! כיף לשמוע
שם אזוב /
חתול בטון
417
סיפור קצר "תגיד," לחשתי לו, "נוח לך?" הוא הסתכל עליי בעיניים הגדולות
שלו. היה נדמה לי שהוא מחייך, אבל אולי זה רק המתח של הבטון
שמשך לו את העור בפנים. "אתה יודע," אמרתי לו, "בסוף כולנו
הופכים לבטון. חלק מהלב, חלק מהראש. אתה פשוט עשית קיצור דרך." |
בבמה מאז 6/3/26 13:26
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 7/3/26 16:50
כבר מזה זמן מה
שאני אוהב את הכתיבה שלך
אני פשוט קצת
עצלן בנתינת משוב
בוחר לי אחד או שניים מרכזיים ומגיב
להם
אז שתדע...
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
