| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ישראל גולד /
הנה באים ימי
3481
שירה הנה באים ימי
עולים מן הנשייה
מסואבים ,מטולאים
ללא חמדה
ללא תו חניה . | בבמה מאז 22/6/00 11:54
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/7/25 19:52
עצוב...
חיים שפיר /
המרדף
3482
אודה שירה אני צריך לדעת שאני לא מת.
אני צריך לדעת שגם אתה.
בודק את הדופק, | בבמה מאז 3/3/02 1:35
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:29
מעורר ענין...
חיים שפיר /
במקום שיר ערש
3483
ארספואטיקה שירה אומרים בחוץ
ששיר בא מבפנים.
אז אומרים.
בפנים אומרים
שאין בחוץ. | בבמה מאז 3/3/02 4:38
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:28
נוגע...
חיים שפיר /
בינינו
3484
אהבה שירה להביט ולראות את העצב בעיניים
לראות ולהרגיש ממש את הכאב.
פתאום אתה נזכר שהמבט הזה,
היה שם תמיד,
אבל פשוט לא שמת לב. | בבמה מאז 5/3/02 8:51
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:27
נוגע...
חיים שפיר /
סימני פיסוק
3485
הגות שירה שניה חרוצה
חולפת
לא מתעכבת
מפנה מקום
לעוד אחת
ועוד אחת
ועוד... | בבמה מאז 17/3/02 12:19
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:31
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"פעמון מצלצל
ומחריד הקהל
והבוקר דוחק
עד שלילה יחדל
ויום אחר יום
מתעייף ונתלש
והנה ממתינ...
חיים שפיר /
מוכן ומזומן
3486
אגדה סיפור קצר אם לדייק באמת, ניסיונו לגלות מידת אדישות לגבי אמיתותם של
הדברים ששמע מפי הצרצר בחלום לא צלח ביותר שכן בלבו פנימה
קיווה שאכן יימצא המורה "שילמדו את הדבר היחיד שלא יימצא בכל
הספרים שבעולם", כי אנוס היה להודות שכוחה של החידה שחד לו
הצרצר | בבמה מאז 3/4/02 2:53
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:26
אסף עוז /
בין שתי ידיי
3487
שירה היאוש גובר בי וטובע
הבדידות היא לא חונקת
את לא חוזרת.
בעוד לילה של דממה
הגשם עוד יורד | בבמה מאז 26/2/03 8:44
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:41
נגעו בי מילים מסויימות ואצטט משלך:
"אתמול בא עוד גל
עוד סיבוב אומלל
היאוש גובר בי וטובע"
כמו גם מילים
נוספות שנג...
אסף עוז /
זמן כאב
3488
שירה אין כאב שאינו תלוי בזיכרון
שאינו מתחשב בזמן
זמן עובר ועובר
ולא יודע איך סופרים את השניות.
השנים חולפות אינן נוקפות
זמן אינו תלוי באף אחד. | בבמה מאז 18/3/03 19:55
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:37
נוגע...
אסף עוז /
ילד
3489
שירה אתה בוכה, אתה כואב
אתה מחלק ומפזר ונותן הכל
למי שכבר לא צריך. | בבמה מאז 19/3/03 2:47
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:36
נוגע...
אסף עוז /
תראה - זה הסוף
3490
שירה תחפש חזק, תסתובב בפנים שעות.
אולי תמצא פירור, שארית
נקודה קטנה ואילמת של אהבה. | בבמה מאז 28/5/03 4:10
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:34
נוגע...
אסף עוז /
טעם ההפסד
3491
שירה והלילה,
לקול תופים שמרעידים את הקירות,
עמדנו יחד על בימת הכבוד,
יד ביד. | בבמה מאז 1/12/03 5:28
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 7:37
מסקרן...
תום השדונית /
לא מספיק
3492
שירה תפסיק לכתוב על החיים
עוד לא חיית מספיק
בשביל לדעת
לא חיית יותר מכולם, לא הבנת עוד
כנראה לא הבנת עוד... כמו כולם | בבמה מאז 24/1/04 23:56
ובקיצור: מאת: פרח מלכות זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 2:36
שיר יפה עם מסר חשוב מאוד לאלה שיודעים ויודעות
רק חבל
שיצאת טהרנית, אולי בגלל מה שכתוב אצלך בדפיוצר לא הרבה
זכו להכיר א...
סימון אריק /
נראה לי, המאבק הזה צובר איז...
3493
לילה צילום בבמה מאז 13/2/25 4:56
ובקיצור: מאת: ג'נוארי אורה זמן תגובה אחרונה: 6/10/25 18:45
מפחיד
עמית תורג'מן /
תווי הכאב שלי
3494
שירה בבמה מאז 12/11/04 23:46
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/7/25 19:46
נוגע...
חיפושית כחולה /
My Shadows
3495
צמד תמונות צילום בבמה מאז 3/3/05 19:28
ובקיצור: מאת: פרח מלכות זמן תגובה אחרונה: 25/7/25 0:17
הראשונה מספיק טובה כדי להיות מוצגת לבד. השנייה מחלישה
אותה.
חבל שלא המשכת עם הקו הזה
אהבתי
דפנה באמת /
בוערת
3496
שירה בבמה מאז 13/5/05 20:29
ובקיצור: מאת: פרח מלכות זמן תגובה אחרונה: 25/7/25 0:07
Burning for You
הרגשת את זה
דפנה באמת /
פלויד
3497
אקריליק על קאנווס ציור בבמה מאז 18/10/05 1:29
ובקיצור: מאת: פרח מלכות זמן תגובה אחרונה: 25/7/25 0:09
מיוחד ותמים
כלבי אשמורת /
מחכים
3498
אנתרופולוגי צילום מחכים לחורף, מחכים לקיץ
מחכים שהאיש יחזור מהעבודה
מחכים שהילדים יגדלו
מחכים למשכורת, לעסקה, לחופשה | בבמה מאז 18/1/25 11:04
ובקיצור: מאת: מנדרינה דאק זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 2:26
דניאל גרוסמן /
גשם ריחני
3499
תקריב צילום בבמה מאז 21/7/25 12:26
ובקיצור: מאת: דניאל גרוסמן זמן תגובה אחרונה: 24/7/25 12:02
C'est la Chat.
באגבאסטר יוד /
שיחה ארוטית עם AI
3500
אירוטיקה מונולוג הזמן כאילו עצר במקום... האווירה, מחושמלת... אמא לא נעה, רק
מתנשמת, לא מסתירה את שדיה הזקופים. אלוהים... היא בת 53...
כיצד השדיים נשארים מלאים וזקופים ככה... השתיקה שלה היא אמירה
בדיוק כמו המבטים שלי... השתיקה שלה אומרת: תסתכל עלי... כמו
שאני כאישה. | בבמה מאז 22/7/25 17:55
ובקיצור: מאת: פרח מלכות זמן תגובה אחרונה: 25/7/25 1:21
ממש דו שיח בין שני אימפוטנטים
כל הכבוד אם זאת הייתה
המטרה אז הצלחת להעביר את האסנס
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |