כמה שאהבתי את הלילות הלבנים האלה. אז,
שעוד הייתי צעיר ומלא אנרגיות, מטורף
לגמרי. אני שוכב עכשיו במיטת הקיסר שלי.
מביט על טיפות מים עלובות, נגררות בחוליות
אחת אחרי השניה. מנסה לקום להסתובב קצת
בבית. להדליק טלוויזיה, לכבות טלוויזיה.
לפתוח מקרר, לסגור מקרר.
לי פרידמן
/
לילות לבנים
