"אָז הַחַיִּים," הוא פתח, מתנודד על הספסל כמו ליצן ששכח איך
ללכת ישר, "מָה הַקֶּטַע הַזֶּה, כּוּסְאֶמֶק? זֶה כְּמוֹ
לִקְנוֹת מְכוֹנַת כְּבִיסָה בְּבּוּכְתּוֹת שֶׁל כֶּסֶף, רַק
כְּדֵי לְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהּ זֶה לְסוֹבֵב
אֶת הַחֲרָא שֶׁלְּךָ |
