מה זה החיוך הטיפשי הזה??" אני שואלת ומחייכת אליו חזרה.
"סתם" ירון עונה וממשיך לחייך " חשבתי לעצמי, איזה יופי שביום
שישי בצהרים אנשים באים לשתות קפה, לא מפחדים מפיצוצים"
היא רוצה להתקפל כולה כמו עובר בתוך השקע
הזה שלו, רק לכמה דקות, רק לכמה נשימות,
רק עד שהשקיעה הזו תיגמר כדי שיוכל לבוא
הלילה, ויוכל לבוא מחר, ותוכל לבוא שוב
השעה הזו.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
