| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
טיטי טובולינה /
חבר עם יותר מידיי נשמות
5161
גיהנום שירה וכמה שאני קוטלת אותו
הוא חוזר |
בבמה מאז 24/10/00 4:28
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:20
מסקרן...
טיטי טובולינה /
העתיד, המילה
5162
קצרצר שירה תבעת בי משפטי ברזל חיים
שרק נותנים לי את הכוח להמשיך ולצמוח |
בבמה מאז 6/5/01 19:16
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:18
נוגע...
טיטי טובולינה /
הנה, התקדמתי עוד צעד
5163
אכזבה שירה והנחמה היחידה שלי עכשיו
היא לשמוע את אביב בווקמן,לבכות בלחש
לנסוע באופניים בלילה , לשחרר יבבות
אל העולם שעה שהוא ישן ועייף |
בבמה מאז 18/8/01 20:07
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:18
נוגע...
טיטי טובולינה /
הופעות רוק
5164
קצרצר שירה זה המקום
בו הגוף שלי פורט החוצה
את כל התנועות והקצב
שהוא שמר זמן ארוך |
בבמה מאז 16/11/01 13:21
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:17
נוגע...
ורד מוסנזון /
התנאים בשלים עכשיו
5165
שירה התנאים בשלים עכשיו
הכל עומד לקרות |
בבמה מאז 18/11/01 19:03
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 25/3/25 18:15
אכן, הרבה שנים. תודה על התגובה
תום דייויד /
כדור זכוכית מגדלת
5166
אלוהים שירה שקט הצעדים מתדפק והולם
כי ליד האלוהים, הלב גם כן |
בבמה מאז 11/10/03 14:46
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/3/25 8:19
מסקרן...
אמיר קליין /
תל אביב שלי
5167
געגוע שירה זה שיר קצת ארוך לתקופה מיוחדת
כשישבנו בלי דאגות
וניגנו בשביל כסף.
זה שיר פרידה לתקופה שאיננה,
שלא תחזור לעולם. |
בבמה מאז 26/3/05 12:04
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 8:32
טיטי טובולינה /
חוטם בחלון
5168
געגוע שירה ציפורים חוצות במעופן
את החלון שלי |
בבמה מאז 14/5/05 22:46
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:21
שבתי לקריאה...
נעמי בן-אמוץ /
גם זונה מגיע יומה
5169
פרגמנט גם זונה
מגיע יומה
לתת הכל |
בבמה מאז 9/9/05 23:36
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 24/3/25 22:18
מי שיודע, יודע
תום דייויד /
פנים מלאות
5170
שירה בבמה מאז 14/9/05 22:33
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/3/25 8:21
נוגע...
תום דייויד /
רעמתי
5171
שירה ואת הגשר כבר עברנו אל הכפור
ראינו נשרף הוא, נקודת האין חזור |
בבמה מאז 28/11/05 18:30
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 26/3/25 11:55
תודה רבה להתייחסות, החכמתי מההסבר...
תום דייויד /
איזה עולם עכשיו
5172
גורל שירה סוף, אותך להתחיל אבקש
אחזר כמו בחור מאוהב
כמו לפתוח בפרק אמצע בספר
הראה לי את השביל אל הבית |
בבמה מאז 21/4/06 20:01
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 25/3/25 8:16
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"חושך, אותך להשמיד
האין אתה
נמס מן הכוכבים?
עוד מעט הקרן תפרוץ
איך השמש תמיד
מנצחת והאור"...
דני רבינוביץ' /
נעמה
5173
אהבה נכזבת סיפור קצר יום אחד, בבואה למטבחי, סיפרה לי נעמה שנפרדה לאחרונה מבן זוגה
ואני התעניינתי מדוע, מעמיד פנים שכואב לי אך בעצם נרגש
מההזדמנות שנפלה לידי לנסות להחליף את אותו חבר... |
בבמה מאז 5/2/07 12:13
ובקיצור: זמן תגובה אחרונה: 25/3/25 7:42
אמיתי לגמרי
אמיר קליין /
המלך
5174
חלום סיפור קצר כל אישה היא עולם ומלואו, חשב לעצמו המלך, ולא רק משום שלכל
אחת מהנשים הנפלאות הסובבות על הגלובוס יש האופי המיוחד לה,
חוש ההומור הפרטי שלה או נקודת המבט הייחודית על החיים. לא,
אלו לא הדברים ההופכים כל אישה לעולם ומלואו בלבד. אלו הם
הקימורים |
בבמה מאז 17/10/09 16:56
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 8:35
קטע שסיקרן אותי ואצטט משלך:
"וכבר בנה המלך בדמיונו כל
זאת, והיה כבר מוכן לקרוא לזקיף
שירשום לפניו את פרטי
המבצע, אלא ש...
טיטי טובולינה /
ויויאן
5175
אהבה שירה רק היא מצליחה להכיל
את החומר הנפיץ שהוא אני |
בבמה מאז 10/4/09 1:31
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 22/3/25 10:19
נוגע...
אמיר קליין /
פרשת האי הנעלם
5176
מוסר השכל סיפור קצר פעם, כשנסעתי עם דודי מזיכרון יעקב לאילת, התרחש מעשה מהול
בשמחה ובעצב, בפחדים ותקוות נושנות, וכרוח הנושב על ענפי
השקדייה בסתיו הקירח התדפק על דלתות ליבנו ומילאם תחושות אפלות
אשר מקורן בשחר ימי האדם הרחוקים, עוד בימים אשר למד להלך על
שתי רגליו האחוריות ולקר |
בבמה מאז 15/12/12 17:22
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 8:44
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"ואנו זעמנו על שיממון עיניו
של השדרן המודיע על שברי חלומותינו
ששקעו בלב האוקיאנוס
האטלנטי וה...
ליסה ארגמן /
מזדיינים
5177
וידוי שירה אני מזיינת את החברים שלי
אחד הולך, שני בא
הדלת תמד פתוחה
ומי שבא - ברוך הבא |
בבמה מאז 23/3/25 10:25
ובקיצור: מאת: זר בן בלי בית זמן תגובה אחרונה: 23/3/25 15:49
בסדר מה הלחץ מתי לבוא
ברוריה קוחנובסקי /
אֵיכָה
5178
עצב שירה כְּשֶׁצָּר מְשַׁסֵּף גְּרוֹנוֹת יְלָדֶיהָ
מְחַלֵּל תֻּומַּת בְּנוֹתֶיהָ
חוֹטֵף וְטוֹבֵחַ
תִּינוֹקוֹת בֵּית-רַבָּן |
בבמה מאז 25/3/25 12:00
ובקיצור: מאת: נחום ונגרוב זמן תגובה אחרונה: 25/3/25 16:49
קינה לשמחת תורה.
עצוב אך יפהפה.
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
