הייתי אדם ללא חברים. השתעשעתי לרגע
ברעיון של ללכת אליה , אבל לא יכולתי. לא
ככה. את שארית הלילה ביליתי על ספסל.
אפילו אז לא יכולתי לבכות. נעשיתי אטום.
אז ביליתי איזה שלושה שבועות על הספסל
הזה, עד שיום אחד באו שוטרים והחזירו אותי
הביתה. ההורים שלי דאגו נורא
נמרוד אבישר
/
The Fortunate Son