אך גם עיניי לעתים זרות לי;
דמעותיי הזולגות למקומן וקופאות
כשובל יהלומים.
כנגד האור האישונים נרעדים ומבריקים
כמצופים קרח
- הו מרילין, מדוע זה
עצבותך יפה כל כך?
עצבותי פונה אל המראה
ועונה:
יהלומים יפים יותר על הלחיים.
(מה חבל ששיערך אינו סרוק)
אנה איזוצ'ייב
/
מודעות עצמית
