[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
 

רשימת התגובות ליצירות




< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
יהודה קנינו
/
אכיפת הסתם
5981
 
מונולוג
כל יום עומד בשער- מדוגם להפליא-
כל יום שואף עוד נשימה ארוכה אל תוף גופי -
היתכן כי סתם אני עומד פה וכועס?
היתכן כי כל המשמעת תתרופף?
בבמה מאז 6/8/03 12:04
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 24/1/25 6:46
נוגע...

יהודה קנינו
/
מחר חדש
5982
 
שירה
השיר שיביא אותך למחר חדש....
בבמה מאז 25/8/03 2:49
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 24/1/25 6:45
נוגע...

יהודה קנינו
/
חלק מהטבע
5983
 
שירה
בידי פגיון לוהט
ובליבי יש שאלה,
האם נולד הצער עבורי
או שבאתי לעולם כדי שיעלה בי מחלה..?
בבמה מאז 25/8/03 2:30
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 24/1/25 6:44
מילים שכאלו...

אביגדור צבי יהודא
/
בשבילך
5984
 
שירה
כשאני שומע את קולך
ורואה פתאום את מלא יופייך
לבי מתמלא אור
והכל קורה רק בגללך
בבמה מאז 5/12/03 16:26
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 24/1/25 6:48
נוגע...

אביגדור צבי יהודא
/
האהבה היא כמו
5985
אהבה
 
שירה
האהבה היא כמו נהר גדול
היא אף פעם לא תפסיק לזרום
האהבה היא כמו השמש
היא תמיד תחמם לבבות.
בבמה מאז 11/12/03 13:14
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 24/1/25 6:49
נוגע...

אביגדור צבי יהודא
/
בלי אהבה
5986
 
שירה
בלי אהבה החיים תפלים
בלי אהבה פחות מאושרים
בלי אהבה הנהרות מלאים דם
ואדם הורג אדם
בבמה מאז 22/12/03 1:13
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 24/1/25 6:48
נוגע...

מתן פרץ
/
Kids Draw (או ציור ילדים)
5987
ציור מחשב
 
דיגיטל ארט
אל היצירה
בבמה מאז 13/7/04 22:58
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:26
חמוד...

שי גנוסר
/
כישכושים
5988
 
שירה
רק הידיים שלי נובחות,
תסתכל על כל הפצעים.
בבמה מאז 23/4/05 13:33
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:39
נוגע...

גיל רוזט
/
במושב זקנים
5989
 
סיפור קצר
בגן של ביה"ח שקט מאוד בלילות, ככה שמי ששם לב לפרטים, כמוני,
יכול לא רק להריח את המוות אלא גם לשמוע אותו. אצלי למוות יש
צליל של עגלת סניטר עמוסה לעייפה בחיתולים ובכלי-מיטה.
בבמה מאז 21/8/05 5:14
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:29
נוגע...

מתן פרץ
/
פרנקלין בבועה
5990
משל
 
סיפור קצר
היה היה ילד, פרנקלין שמו.
פרנקלין חי בבועה, בועה אמיתית, לא בועה דמיונית.
בבמה מאז 21/1/06 20:49
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:23
נוגע...

שי גנוסר
/
גדר כלונסאות
5991
געגוע
 
שירה
משפחה זו מילה מחממת,
חיים בפריטים, מתאדים, יום יבוא.
בבמה מאז 8/11/05 6:35
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:36
נוגע...

שי גנוסר
/
לאן אני אעלם
5992
 
שירה
מסעד הכסא - שלט הטלוויזיה, הכרית הענקית -
תוך שניות מזנקים וכובלים ממני חלקים, שכבר נאכלו, אבל נשאר
עוד במה לנעוץ שיניים
בבמה מאז 15/4/06 10:21
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:40
נוגע...

גיל רוזט
/
שסע
5993
כעס
 
שירה
לא מפריס פרסה
לא שוסע שסע
בבמה מאז 7/1/06 9:27
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:30
מעורר ענין...

שי גנוסר
/
החוצפה לחיות
5994
 
שירה
גם אם השקט מעיק,
וזורק עלייך מבט
בבמה מאז 16/3/06 18:44
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:37
מעורר ענין...

מתן פרץ
/
היושב לו אי שם במרומים
5995
הרהור
 
מונולוג
תהיות. תהיות עוברות ושבות. כמו מחפשות ולא מחפשות תשובה. כמו
רוצות ולא רוצות את האמת.
בבמה מאז 9/12/06 14:57
ובקיצור: מאת:
נאוה
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:24
נוגע...

מאיר אמוזיג
/
תנצב''ה
5996
אכזבה
 
שירה
הוא היה אדם פרוע
ולא היה לו כל מושג
למה החליט יום אחד
להפסיק לעשן
בבמה מאז 21/1/25 4:55
ובקיצור: מאת:
מאיר אמוזיג
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:30
נכתב בהשראת הסופר רמון רדיגה

מאיר אמוזיג
/
מִי
5997
הרהור
 
שירה
מִי מִסְתַּתֵּר
בְּקוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
בִּקְצֵה קוֹצוֹ
הוּא נֶעְלָם וּמִתְהַווֶּה
בבמה מאז 21/1/25 12:08
ובקיצור: מאת:
מאיר אמוזיג
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 21:32
שמחתי זיו , בכייף

שחר מהבש
/
תפילה
5998
צבע
 
צילום
אל היצירה
בבמה מאז 21/1/25 16:14
ובקיצור: מאת:
שחר מהבש
 זמן תגובה אחרונה: 22/1/25 23:08
זכות גדולה להגיע לכותל. תודה נאוה, יקרה.

צפיחית ספיר
/
מַה יוֹם מִיוֹמַיים?
5999
תחושתי
 
שירה
בְּאַלּוּף נְעוּרֵיהָּ
רוֹמְמוּת לְתִפְאֶרֶת
הָייְתָה לגוֹסֵס
בבמה מאז 22/1/25 16:17
ובקיצור: מאת:
צפיחית ספיר
 זמן תגובה אחרונה: 23/1/25 8:36
יאפ

< עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
 
זוהר קוטע את שטף הדיבור של שימי. שני
נערים, שימי וזוהר (בני 17), יושבים על
ספה ישנה, לשימי שיער ארוך, לבוש מרושל,
מראהו מעט נשי, זוהר יושב לצדו, שיערו
קצוץ, עגיל באוזן - ומצלמת סטילס על חזהו.
שניהם יושבים מאוד קרוב אחד לשני.
 
י. רון
/  
תסריט - חדר חושך

1.10.26 17:11 :ןורחא ןוכדע
שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


אתה מזכיר לי את
אמא שלי


תרומה לבמה
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2026 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה