| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
סימון אריק /
דניתסקי II
801
אהבה שירה ועכשיו ברגע של צלילות
אני יושב כאן שוב לבד
מתגעגע אלייך כמו פסיכופט
מטריף את עצמי לבד במיטה שלנו
מביט בתחתונים שלך ששוכבות כאן לצדי ... |
בבמה מאז 14/5/02 0:03
ובקיצור: מאת: סימון אריק זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 11:42
לא הולכת להגיע.
בשביל מה להרוס זכרונות יפים?
אוקסנה פושקין /
מבט יחיד בוחן
802
שירה לאן שלא יפנה עיניו
זוגות הולכים יחדיו
יד ביד |
בבמה מאז 26/11/11 5:21
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 2:25
בוחן כליות
מידי פעם בוחנת את השירים שלך
מקווה שתפרסמי
עוד ועוד.....
עדיין מחכה
אולי מצאת אהבה גדולה ואינך
כבר לבד
א...
אוקסנה פושקין /
אל תוך הלילה
803
סיפור קצר יש משהו במבטים ישירים שתמיד גורם לי להסיט את העיניים, לא
לחשוף יותר מדי, אבל לא בשלך. בשלך אני טובעת, ואתה יושב שם
ומצית לעצמך סיגריה, ומציע לי גם, והיד שלך שמציתה לי את האש
זה הדבר הכי אינטימי בעולם. |
בבמה מאז 14/9/17 18:55
ובקיצור: מאת: מיכל יקיר זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 1:57
תראה לי כמה אתה רוצה אותי גם בלי בגדים.....
איזה משפט
מלטף
אוהבת את כתיבתך ומחכה שתחזרי לכאן
דן ספרי /
לֵיל סוּפָה
804
מצב שירה בַּלַּיְלָה הִתְחִילָה הַסּוּפָה לִגְאוֹת
זָלְגָה וְזָלְגָה עָלַי שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת
הִפְשִׁירָה אוֹתִי
הֵמֵסָּה אוֹתִי |
בבמה מאז 23/12/25 11:11
ובקיצור: מאת: אברהם אילון זמן תגובה אחרונה: 21/1/26 7:22
כולנו קצת כך
האין זאת?
ליאן גולדברג /
הבדידות עולה
805
בדידות שירה הבדידות עולה מדרגה
ואז יורדת בהיסוס
ואיש כבר לא בא לבקר |
בבמה מאז 20/11/24 5:07
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 18:07
סיפור על משוררת ושמה בדידות...
ליאן גולדברג /
שלוליות
806
וידוי שירה מעשנת במרפסת את
אוטסטרדת העיר תל אביב
כמו מנצחת מלחמות קטנות |
בבמה מאז 20/11/24 5:07
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 18:01
יפה. מאוד. קטע איך שלוליוּת ושליליוּת ההיוֹת מולידה
כאלו שירים נשגבים.
ומעניין שהכותרת ברבים, "שלוליוֹת".
אם כן כולנו...
נ הופמן /
בין מחנה יהודה לרחוב הגאולה
807
אגדה סיפור קצר מסופר על איש אחד ושמו נפתלי, שהיה משוטט בחוצות ירושלים ומציג
שאלות לכל עובר ושב. לא היה אדם שחלף על פניו ולא נעצר מיד
בשאלה דוחקת, שכן נפתלי תבע מענה בו במקום. |
בבמה מאז 30/12/25 15:08
ובקיצור: מאת: איליה כהן זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 15:42
מעשייה יפה
קבל 5
ליאן גולדברג /
בא לי לקחת סכין
808
וידוי שירה אבל אני מזכירה לעצמי שבמציאות זה אף פעם לא כמו בדמיוני,
במציאות אפגוש בדם וכליות וטחול ולב מדמם, במציאות הכול יהיה
מלוכלך יותר,
שחור יותר, לא באמת אצליח למחוק את קיומי הגרוטסקי,
להפך לנקודה קטנה וחיננית בסוף משפט |
בבמה מאז 31/12/25 5:10
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 31/12/25 17:38
Good point
נגע בי סכינך הדמיוני
מאיר גזית /
מקלף חזרה פנימה
809
אינטרוספקטיבי שירה ילד קטן שתמיד אוהב לאהוב,
תמיד רוצה לעזור,
לצחוק ולשמוח,
גדל להיות זקן עגום, |
בבמה מאז 31/12/25 5:12
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 13:50
מילים שנוגעות ואצטט משלך:
"ילד קטן שתמיד אוהב לאהוב,
תמיד רוצה לעזור,
לצחוק ולשמוח,
גדל להיות זקן עגום,
רואה שחורות...
מאיר אמוזיג /
לזכר
810
מינימליסטי שירה והטיח את
המאפרה הכבידה
בשולחן הקפה. |
בבמה מאז 31/12/25 6:38
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 7:46
היי אריק, ייתכן מאד, אולי כי אני קורא עכשיו את "זיכרון
דברים"
שם אזוב /
נָפַל מִן הַגַּג וְנִתְקַע
811
הרהור שירה נָפַל גִּיס מִן הַגַּג בְּלִי כַּוָּנָה,
וְהָאָרֶץ פָּתְחָה לוֹ פִּתְאֹום חֲנָיָה.
יְבָמָה שׁוֹכֶבֶת, רַגְלֶיהָ פְּשׁוּקוֹת,
וְהַדִּין מִתְגַּלְגֵּל בֵּין סְבָרוֹת דַּקּוֹת. |
בבמה מאז 31/12/25 15:58
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 1/1/26 11:50
הטענה שלך ומשכנעת,
הסוגיה אינה עוסקת במקרה ריאלי
שכיח, אלא משמשת פיתיון אינטלקטואלי. דווקא משום שמדובר
ב״מילתא דלא שכי...
מיכל יקיר /
ירד האסימון
812
רומנטיקה שירה רגע תעזוב את המילים בצד
תן לי לשבת עלייך
להתרפק עם חיבוק ענק
להרגיש את הלב שלך צמוד לשלי |
בבמה מאז 31/12/25 15:54
ובקיצור: מאת: ראש מחק זמן תגובה אחרונה: 8/1/26 10:09
האם יצא לך לחשוב על העובדה שמרבית תושבי ישראל כיום,
בחיים לא ראו או החזיקו באסימון
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
