אני חושב שאני חותך סלט מכל הלב. אני באמת משקיע. אני מת על
הרגע שבו אני נכנס למדיטציה הזאת של הלחתוך. אני מכין את השטח,
שולף את הקרש. שוטף את העגבניות שלי. מצהיר כוונות. אחר כך אני
מוריד להן את הפטמות. חותך אותן באמצע. בדיוק באמצע אני משתדל.
ידעתי שאני מאחרת בשבוע. שכבתי במיטה
מכוסה בשמיכה מעל הראש וקיללתי את עצמי
בקללות המעטות שהכרתי, טיפשה, מטומטמת,
מפגרת וחזרתי עליהן מספר פעמים. וגם איך
זה קרה לי, על מה חשבתי, או ליתר דיוק לא
חשבתי. עכשיו קבלתי עונש על כך.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
