| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
מאיה סיון /
אבא
461
געגוע שירה הלילה אזכור-
אתה ואני
וביננו ה"שיווס"
שתי כוסות
מעט קרח שנמס |
בבמה מאז 17/9/01 23:36
ובקיצור: מאת: מישאל זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 14:44
הלווכנ שילדיי יכתבו געגועים אליי כך בדיוק
ניו הייקו /
תכלית
462
הייקו שירה בבמה מאז 4/10/02 19:00
ובקיצור: מאת: ליאן גולדברג זמן תגובה אחרונה: 15/3/26 7:29
חבל שנעלמת. הפסקת.
המינימליזם שלך צורב את העור.
מאיה סיון /
אחיות
463
אכזבה שירה ולא נותרה בהן חמלה בעיתות
חולי וצער, ולא זכרו עוד שבועת
ילדות שניטעה בהן היד אם מובסת |
בבמה מאז 13/7/03 14:17
ובקיצור: מאת: מישאל זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 14:46
כתיבה מפוכחת, חודרת ומשילת שכבות.תודה.
דקלה שטה /
מדבר
464
געגוע שירה שכחתי אותך המדבר
שכחתי דמותך לעת ליל
שמים צפופי כוכבים
מאירים את השקט |
בבמה מאז 8/5/05 13:25
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 15/3/26 11:08
יש בשיר שלך איכות של תפילה שקטה , לא תפילה דתית במובן
הטקסי, אלא תפילה של זיכרון פנימי. המדבר כאן איננו רק
מקום גיאוגרפי...
מישאל ג'ובראן /
מקבץ מנוסה זמנית
465
קובץ שירים שירה בצהרי היום
פורצים קציני המשמר את חדר השירות
ומוציאים משם את העציר הנרקיסי
כבול ועירום ומחוייך. |
בבמה מאז 27/2/18 8:05
ובקיצור: מאת: מישאל זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 14:48
רמי יקר,
תודה שקראת אותי על השנים האלה
חא היית חייב
ואני חב לך חוב
רועי
אגם
מישאל
מישאל ג'ובראן /
מקבץ כיווני פנסים
466
קובץ שירים שירה כשאין ברירה אחרת
חולקים התאורנים מכשיר עישון אחד
בין כל הפיות והעיניים.
ימיהם ארוכים |
בבמה מאז 6/3/18 8:27
ובקיצור: מאת: מישאל זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 14:43
תודה שקראת ומצאת יופי. מעיין בשלך.
שם אזוב /
אביונות צלפים
467
אלגוריה שירה בגופו המתעקל כמו קשת
נכון לירות אביונות |
בבמה מאז 11/6/19 9:22
ובקיצור: מאת: ליאן גולדברג זמן תגובה אחרונה: 17/3/26 7:25
היכולת להפוך קיר קר למשהו פורח. אהבתי.
שחר מהבש /
עף לא עף
468
דיאלוג שירה את קולטת?
כבר ארבע עשרה שנה שהוא לא כאן
איך עבר לך? |
בבמה מאז 15/3/26 12:22
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 16:50
תודה רבה רמי
מישאל ג'ובראן /
מקבץ רמצ׳אן מבורך
469
קובץ שירים שירה עלילותיי
שהתרחשו והיו
יישכחו
ורק המילים יידעו |
בבמה מאז 13/3/26 4:23
ובקיצור: מאת: מישאל ג'ובראן זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 10:54
רמי יקר, חבר ישן מאגם אחר
הקוף המקליד /
אַחֲרֵי דְּמָמָה אֲרֻכָּה,...
470
שירה אַחֲרֵי דְּמָמָה אֲרֻכָּה, הַשֶּׁלֶג הִגִּיעַ
מִמָּקוֹם שֶׁבּוֹ דָּבָר לֹא מַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת
וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הַזְּמַן. |
בבמה מאז 13/3/26 12:53
ובקיצור: מאת: רמי בקיש זמן תגובה אחרונה: 15/3/26 11:19
יפה מאוד. ציורי מאוד. מהקור הגדול הזורם בשיר יש תקווה
לחום בבית האחרון כשהדוברת בשיר וחתולתה מתאחדים מול
העולם.
5.
מאיר אמוזיג /
תְּחוּשַׁת אֶצְבַּע
471
תחושתי שירה בְּתוֹךְ אַחְדוּת
מְשֹׁעֶרֶת
אֲנִי מְסָרֵב
לִבְחֹור |
בבמה מאז 15/3/26 4:43
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 15/3/26 12:31
תודה מיכל, שמח שאהבת את משחק המילים .
לגבי הכניסה
לכרטיס, אולי כדאי לשלוח מייל לתמיכה של האתר:
Support@stage.co.il
מק... נחום ונגרוב /
כי שָרִיתָ, כי שָרִיתְ
472
הרהור שירה אַתְּ הָיִית לִי מַלְכָּה וְשָרִית
אֲנִי הָיִיתִי נָסִיךְ שֶׁל קֵיסָרוּת
כִּי שָרִיתָ, כִּי שָרִית. |
בבמה מאז 16/3/26 4:08
ובקיצור: מאת: נחום ונגרוב זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 11:04
תודה לך.
ליאן גולדברג /
קולך
473
מצב שירה אני יוצאת, לבדי
לפגוש ברחוב
בציפורים, באנשים
בחבלי הכביסה השבריריים |
בבמה מאז 16/3/26 12:18
ובקיצור: מאת: שם אזוב זמן תגובה אחרונה: 16/3/26 14:49
לפעמים המפגש האמיתי ביותר שמתרחש, קורה דווקא בינינו
לבין עצמנו והקול הקורא הוא בעצם ההדהוד של התודעה שקורא
לנו לעצור רגע...
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
