זאת שאלה מאוד נוקבת. פתאומית! בלי יריית אזהרה, או פצצת תאורה
או איתות בקשר. כבר מזמן לא שאלו אותי את השאלה הזו. גם לא
שאלתי את עצמי. אין לי תשובה חדמשמעית, לא-כל-שכן מוכנה מראש.
או מלב. או מקרב לב.
חזרתי לקרוא שירים שכתבתי לפני כמעט עשרים שנה ובכן,
חלקם יפים מאוד וחלקם ממש קשים לקריאה ומהירים לקריעה.
אני אוהבת לומר חוט השני ונשזר,
הייתי רוצה להישזר וגם להיזכר.
ראיתי את עיניו המפוחמות של נער תימני
כחוש והבטתי בזקן מקומט שנאבק על כל נשימה
ונשימה ,הסרתי מבט במהירות מאדם בלי גפיים
ונתקלתי בפנים מוכרות. בפניך . וכמו טובעת
פילסתי דרך להגיע אלייך אלא שאתה לא הגשת
לי שום הצלה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
