| |
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
י אפור /
כיצד אני נראה
2821
שירה הוא רואה בי חבר
והיא רואה ידיד
אבא רואה אכזבה
ואמא רואה אהבה |
בבמה מאז 14/12/00 2:03
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 22:05
מעורר ענין...
י אפור /
הפחדנים
2822
שירה רחוק, רחוק בעיר רחוקה
עיר שלא רואים אפילו על מפה
חיים אנשים מאד בודדים
אנשים הנקראים "פחדנים" |
בבמה מאז 7/10/00 3:06
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 22:06
נוגע...
י אפור /
הבדידות
2823
שירה הבדידות
היא גורם, גורם של מוות, גורם של רצון
הבדידות
היא תחושה, תחושת החמצה, פספוס החלון |
בבמה מאז 7/10/00 13:50
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 22:07
נוגע...
י אפור /
הפינה שלי בעולם
2824
שירה בפינה שלי בעולם
אין כלום, רק אוויר
ואני, גם אני איני שם
הפינה לבדה בודדה ושוממה |
בבמה מאז 7/10/00 23:45
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 22:05
נוגע...
י אפור /
אמת שקרית
2825
מונולוג הדבר הקשה ביותר שעשיתי במשך חיי זה ברוב קובע להודות באמת. זה
קשה, זה תמיד קשה, זה ממש כמעט בלתי נסבל, על סף המוות, ודווקא
למצוא לזה עוד אלפי דימויים זה לא קשה כמו זה. |
בבמה מאז 2/7/01 10:57
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 23:25
מעניין...
אילון מגן /
אביר משולח
2826
אכזבה שירה ואני כה רציתי לתת לה את חיי ונפשותיי את עברי
ועתידי גורשתי בבושה שאין עזה ממנה
גרועה אלפי מונים מאביר הנופח באחוריו מתוך
אי כוונה מוחלטת בכורעו כנגד מלכו ומלכתו
הוי מולדתי הוי אהבתי בגדת בי, |
בבמה מאז 14/1/02 22:13
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 7:22
עצוב...
לירי אדמס /
אתם
2827
סיפור קצר חבר שלי אמר לי שאני דביל, אחרי שכמעט דרסה אותי מכונית.
אמרתי לו שאני מעדיף להיות דביל, מאשר להיות עיוור.
הוא אמר שאני דפוק.
אמרתי לו שאני מעדיף להיות דפוק, דביל ולמות, מאשר להיות
עיוור.
הוא אמר שאני אידיוט.
אז מה? אני אידיוט מפגר דביל ואני רוצה למות, |
בבמה מאז 21/1/02 3:20
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:40
נוגע...
לירי אדמס /
נמאס
2828
מונולוג יושב לי. כותב. מרגיש חרא. ואין לי כוח לכלום.
כולם יושבים למטה, שמחים, מאושרים, נהנים ורק אני פה,
עצוב, בודד.
אין לי ממש מושג מה יש לי, אבל נמאס לי לשבת בין אנשים שלא
אכפת להם, ולהנות מזה. לשבת לידם,אבל שלא באמת ישימו לב.
שידברו, אבל לא באמת יקשיבו. |
בבמה מאז 7/9/02 20:55
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:46
נוגע...
י אפור /
לזכרם
2829
פרגמנט שירת הצפירות, נעימות פיצוצים,
עיר האורות, חשוכת הדמים.
חלקי הגופות, הצירים החורקים
עדיין ביחד, אך לא מחייכים. |
בבמה מאז 17/6/04 11:57
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 22:07
נוגע...
לירי אדמס /
Chased by the Storm
2830
התבגרות מונולוג ואתה אוסף את שאריותיך, ומרכיב את עצמך מחדש. המאבק קשה. מי
מסוגל להרכיב פאזל של חלקים כה רבים וחסרי צורה אחידה, בזמן
קצר כל כך?
המציאות מחייבת. אינך יכול לא לתפקד עד שתצליח לפתור את הפאזל.
אז מוותרים. מעגלים פינות, קצת פה, קצת שם, ומצליחים לעמוד. |
בבמה מאז 25/6/04 21:29
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:43
נוגע...
לירי גנות /
כל פעם
2831
שכול שירה דמעה זולגת על פני
בכל פעם שאני נזכרת,
הלב לא יכול לשכוח |
בבמה מאז 3/10/04 1:37
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:48
נוגע...
לירי גנות /
איך שאני עכשיו...
2832
עצב שירה מן ריקנות שכזאת
לא שמחה ולא עצבות
מן שלמות שכזאת
לא חסר אך גם לא די והותר |
בבמה מאז 2/10/04 20:03
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:47
נוגע...
לירי אדמס /
כמו סופת טורנדו
2833
מונולוג בכל פעם שנאחזתי במשהו, הנפילה הייתה גדולה יותר |
בבמה מאז 7/12/04 22:52
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:43
נוגע...
לירי אדמס /
צלילות
2834
מונולוג בתחילה, הייתי מקבל "התקפים" אלו פעם ביום. כשהתפתחה המחלה, הם
התפתחו. התארכו. הפכו לתכופים יותר. כל "התקף" כזה, למרות שלא
היה ממש התקף, היה גורם לי לתהיות קיומיות. |
בבמה מאז 8/12/04 0:50
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:45
נוגע...
לירי אדמס /
A Lonely Rider
2835
מונולוג כמה עוד כח אצטרך להשקיע בשביל להיות מרוצה. הרי, בחיים לא
להיות מרוצה. כמו תחרות אופניים, על כביש שאינו נגמר. |
בבמה מאז 8/12/04 0:55
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:42
נוגע...
לירי אדמס /
שהלב יתכווץ ויתרחב מאתיים פ...
2836
מונולוג מה אני שווה בכלל? לעזאזל, בחיים לא אהיה טוב במשהו. |
בבמה מאז 7/12/04 23:35
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 10:45
נוגע...
י אפור /
אף פעם לא טרחתי להשקיע באופ...
2837
מונולוג אף פעם לא טרחתי להשקיע באופטימיות, זה סתם מאכזב. להסתכל על
חצי הכוס המלאה, לשים משקפיים ורודים, הכל נראה לי מאד פאגי
שכזה. טוב, אולי לייחס את זה להומוסקסואליות זה לא הדבר
הפוליטיקלי קורקט לעשות, אולי זה דווקא משהו שיותר קשור ללהיות
בן אדם עליז (שמח). |
בבמה מאז 2/5/05 1:35
ובקיצור: מאת: נאוה זמן תגובה אחרונה: 3/1/25 22:10
מעורר מחשבה...
אולה קרבצנקו /
ילדה חשיכה
2838
שירה ילדה חשוכה מהלכת בלילה,
אינה מוצאת את דרכה לביתה
הלילה כהה, ואין שום ירח,
היא אפילו לא רואה את עצמה |
בבמה מאז 20/4/07 19:11
ובקיצור: מאת: עין התקווה זמן תגובה אחרונה: 4/7/25 13:47
שיר קודר ויפה
מאיר אמוזיג /
אש
2839
חלום שירה אש שורפת בשדות
האש לעולם לא תשרוף כאן הכול
תמיד יישאר מה שיחזור לגדול
מתוך האדמה החרוכה |
בבמה מאז 21/6/24 5:43
ובקיצור: מאת: מאיר אמוזיג זמן תגובה אחרונה: 4/1/25 12:14
נאוה היקרה , תודה , ראיתי עכשיו שהגבת על כמה מהשירים
שלי , אז כמו את נוהגת לכתוב , במילה אחת : מחמיא.
שחר מהבש /
אישה במראה
2840
וידוי שירה היא נותנת לי כוחות
אהבה שלא הייתה
אהבה מפוברקת
משוחקת למצלמות |
בבמה מאז 5/1/25 5:00
ובקיצור: מאת: שחר מהבש זמן תגובה אחרונה: 5/1/25 14:14
תודה. אני מניחה שככה זה בשירה. אוחזים בקצה חוט כלשהו
ולאחר - טווים שירים. מה טוב אם הם יוצאים טובים. אבל זה
כבר סובייקטי...
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
| |
