"בוקר מצוין, אמא", אני משיב, מופתע כתמיד
מכניסתה החרישית.
אמא העלתה את הזחילה לדרגה של אומנות.
היא לא גוררת את טלפי הגומי שלה כדרך כל
אדם, אלא נעזרת בהם להניע את עצמה בזריזות
ובדממה. מדי פעם, אם באמצעה של הטפת מוסר
על עצלותי הרבה, אם במהלך שיעורי העשר
מאיר ברזון
/
זוחלים
