מדוע בכלל אנו זקוקים לפיסוק?
הפיסוק איפוא מורה על הטעמה, הרמת קול, הפסקה, שאילת שאלה,
קביעת עובדה וכד' בטכסט שאנו קוראים. כמו כן מורה על מבנה
הטכסט.

הכללים הבאים אושרו במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת 1992.


הפסיק - ,
- הפסיק מורה על הפסקה בדיבור בתוך המשפט, ועל כן הוא עשוי
לבוא במקום שיש תפנית במבנה המשפט. ראוי שלא להרבות בפסיקים
יתר על המידה כאשר מבנה המשפט נשען על תוכנו.
הפסיק בא בין שני משפטים המחוברים זה לזה אשר ו''ו החיבור או
מילת תנאי (''או'') או ניגוד (''אלא'') לא מחברים ביניהם.
לדוגמא:
''יוצרי השירה, יוצרי הפרוזה ויוצרי התסריטים הגו יחדיו סיפור
חדש, מקורי ומעניין.''
''אינני חובב ספורט, מחנאות או טיולים בטבע.''
- התמורה, (תיאור הנושא בדרך-כלל) גם היא תופרד בפסיקים,
לדוגמא:
''שרית חדד, זמרת השנה, תבצע דואט עם הזמרת זהבה בן.''
-חשוב לזכור: מיקומו של הפסיק הוא בסוף המילה ולאחריו רווח.
פיסוק אשר יבוא בצורות הבאות: ''חבריי , אתם הטובים ביותר.''
חבריי ,אתם הטובים ביותר.'' חבריי,אתם הטובים ביותר.'' - אינו
מקובל בדפוס ולפיכך אינו מקובל באתרינו.

הקו המפריד והמקף - -
-קו מפריד, כלומר קו שלפניו ולאחריו יש רווח, משמש כשמורגש
צורך להפריד הפרדה יתרה בין חלקי המשפט.
לדוגמא:
''חבריי אינם יודעים מיהו אבי - אבל אני יודע.''
-קו מפריד לציון טווח בין מספרים או מקומות יבוא כך:
''הקווים 47-48 הם קווי תל-אביב-הרצליה.''
-חשוב לזכור: מיקומו של הקו המפריד לעולם לא יופיע כך: ''אני
ילד חזק- אך חברי לא.'' ''אני ילד חזק -אך חברי לא.''
-כאשר ישנן שתי מילים זהות בזו אחר זו, נהוג לשים ביניהן מקף:
יום-יום, סוף-סוף, פרה-פרה, אחד-אחד.
-כאשר ישנן שתי מילים המצטרפות למושג אחד, נהוג לשים ביניהן
מקף: עורך-דין, בית-ספר, בין-לאומי.
-בכתיבה של צירוף אותיות לועזיות, נהוג לשים מקף בין כל אות:
די-די-טי, סי-איי-איי, איי-בי-אם.

הסוגריים - () []
-אם משפט שלם עומד בפני עצמו - סימן הפיסוק שלו יבוא בין
הסוגריים.
לדוגמא:
''אכלתי אתמול ברוקולי ותרד. (אני אישית לא אוהב את המאכלים
הללו.)''
-כאשר הכתוב בין סוגריים מסתיים בסימן שאלה, בסימן קריאה או
בשלוש נקודות, אין משמיטים את סימן הפיסוק הראוי לבוא לאחר
הסוגריים.
לדוגמא:
''אתמול הלכתי ללונה פארק (אז מה אם זה יקר?).''

גרש - ' וגרשיים - ''
-פיסוק של דיבור ישיר:
בדיאלוגים נהוג להשתמש בגרשיים (מירכאות) וישנן כמה שיטות
לציטוטים אשר נלווים אליהם תיאורים:
1) הוא צווח: ''לא יתכן''!
וחברו אמר: ''אז כדאי שתתחיל להאמין.''
2) ''לא יתכן''! הוא צווח.
''אז כדאי שתתחיל להאמין''. אמר חברו.
3) ''לא יתכן''! הוא צווח.
''אז כדאי'', עצר לרגע חברו וחשב, ''שתתחיל להאמין.''
-חשוב לזכור: כאשר ישנו סימן פיסוק אחר פרט לפסיק או נקודה אלו
(סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות) יבואו מחוץ למירכאות. אם
המשפט מתחיל ישירות בציטוט, כל סימן פיסוק יהיה מחוץ למירכאות
(אלא אם כן המשפט מפוצל).

-מטרת הגרש היא לקצר מילה אחת בלבד: מספר-מס', טלפון-טל',
עמוד-עמ'.
-גרשיים מסמנים ראשי תיבות בצירופים: תנ''ך, בד''כ, בינ''ל,
ש''ח. כאשר ניתן לבטא את ראשי התיבות וישנה אות סופית, ייכתב
הצירוף כך: סכו''ם, ש''ץ, או''ם, אח''ם.
-בשמות אותיות אל''ף, בי''ת, גימ''ל וכו' מציינות הגרשיים כי
למילים הללו אין כל משמעות.

הנקודה - .
הנקודה תבוא בסיום משפט תמיד, בלי הנקודה המשפט לא יהיה לשלם
גם אם הוא נשמע כך.
הנקודה, כמו הפסיק, תבוא אחרי מילה ולאחריה רווח.
-שלוש נקודות (...) מורות כי משפט נקטע באמצע.
חשוב לזכור: אין שתי נקודות, ואין ארבע נקודות ובטח לא עשר, כל
צורה אחרת פרט לנקודה אחת או שלוש תהיה לא תקנית!!!

סימן הקריאה - ! וסימן השאלה - ?
-סימן השאלה מורה על שאלה וסימן הקריאה בדרך-כלל מורה על קביעת
עובדה או טון הדיבור.
אלו, כמו הנקודה, יהיו בסוף משפט. הם יכולים להופיע גם כשלושה
סימני שאלה או קריאה.
כמו כן ניתן להשתמש בשני הסימנים יחדיו (?!) בשאלת תמיהה.
-חשוב לזכור: להשתמש בסימני השאלה והקריאה יחדיו בצורות הבאות:
??!, !!?, !?, ?!? אינן תקניות!

אנא, ישמו חוקים אלה כדי לשמור על הטכסטים שלכם קריאים וברורים
ויתרה מכך - להקל על עבודתם של העורכים ולשמור על האתר אסתטי
ככל האפשר.

ערכה: מיכל גרוסברג

קישור למספר כללים על פי האקדמיה ללשון העברית:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision5.html