זה כבר כמה ימים
שהשיר מתנגן

ובדיוק כשחשבתי שמצאתי אהבה,
ובדיוק כשחשבתי שבשבילי את האחת והיחידה,
את הולכת ועושה לי כזה תרגיל.
איך את מסוגלת, תגידי לי, לעשות דבר כזה משפיל?

אקריל על בד
40X40

לפעמים ניראה
כאילו העולם נמוג נסגר,
דוחק אותי החוצה
כאילו אינו מעוניין בחברתי, בדעותי

ויש לך עוד מילים לצעוק
אבל אין לך מי שיקשיב

אז למה, למה, למה, למה
את עוד חושבת עליו כשאת קמה?
למה כל צלצול טלפון מקפיץ אותך,
אבל לחייג בעצמך זה קשה כל כך...?

ודווקא כשהכל נראה כה מושלם
כשהכל הסתדר והפאזל הושלם
דווקא אז בחרת לקום וללכת

עוטף שבילו
לוטף גבעות שדיה
משעולו
חומק אל חמוקיה
מסלולו, נהר שוצף
בין עמקיה

עקוץ ככל יכולתך -
קח סיכון!
אל תפחד!

כשילד בן 8 צועק לעברי "הייל"
כבר לא קשה להבין תא גזים מוקף בתיל

נשיקה מתקתקה, מצהירה אהבה.
שינה עמוקה,
חבוקה.

הכר לראשי וגופי נח.
מחשבותי מתנגנות לצלילי החלום...

אנו יושבים תחת עץ ערבה בוכיה,
הנטוע בגן ירוק של גוונים סגולים ולבנים.
לאורכו נהר וסירה בודדה.
אנו הנפשות היחידות.

"...אז בואי ילדה
אל נפשי העייפה
בואי חבקי אותי, אל תעזבי
ונלך כבר מכאן

בואי קטנה, ילדה שלי יפה
בואי תקחי אותי יחד נמריא
נגשים חלום כל כך ישן..."

מצלמת צעצוע מפלסטיק, עדשה 35-50 מ"מ, סרט טורה-פילם 100ASA

אל אהבתך
אקרא
יודעת
כי אמת היא
בכל פעם
שאתה נוגע בי.

בטכניקת צבעי פסטל