בשבילי עד עכשיו, סקס היה עבודה קשה. לא לעשות שום דבר? רק
לשכב כמו מלכה. נו, אני מוותרת. תום עובר על כל גופי בנשיקה,
מרפרף עלי בעיניו, ליטוף ונשיקה וחיבוק ומציצה. מוציא ממני
קולו רמים ולוחש "שש... השכנים שומעים." וכך זה נמשך שעה
ארוכה. שעה? עד אור הבוקר.

אמרתי לה, לא. זה לא אלוהים
זה אבא שלי שסידר לנו
והיא אמרה לי : לא לא לא
אבל הבוס הגדול זה אלוהים,
עניתי לה שלאלוהים לא ממש אכפת
ממני ומחיי הקטנים, אבא שלי הוא הוא
שמסדר לי פרוטקציה אצל המלאכים.

אתם יודעים, מה שמצחיק בכל העניין,זה שביומולדת האמיתית שלי
כולם התעלמו ממני, כרגיל. זה לא שנפגעתי או משהו, זה לא
שציפיתי שמישהו יעשה משהו מיוחד כי יש לי יומולדת. אני מודע
למצב החברתי שלי, והמצב הזה הוא מצב שבו אין לי חברים.

משוגעת על אהבת הגוף הזו
כשהיא אינה אוטומטית
אלא נובעת מאהבה גדולה ואינסופית
ומהתחייבות מוחלטת לאיש אחד
שנהיה שלנו לבד עד טרוף

אנחנו עוברים לדירה חדשה
אחרי 26 שנים בדירה שלנו
וזה כל כך קשה לי
אני מנסה לשכנע
אותי ששם
יהיה
טוב יותר
ומשהו בי
מסרב להשתכנע

פתאום בפתאומיות , באמצע קינג ג'ורג
מאפייה חדשה עם שם קשה וישן " התנור "
מאפיית ההיכרות שלי ושל ארז אהובי הנצחי
כאן אהבנו בין המאפים והיו בנו חיוכים גדולים
זה המקום הריח והטעם

לפתע נלפתו מתני בחוזקה והונפתי בסיבוב, כשרגלי מבטשות, מחפשות
אחיזה. נבהלתי וצווחתי. פיו של אדם צחק מולי מבעד לזקנו הקצר
ועיניו הזדהרו מבין תלתליו הארוכים.
"קרייזי, משוגע, עזוב אותי", צווחתי, צוחקת בעל כרחי.

ימים נוזליים
ימים של אלכוהול
של קפה
של זרע
של מיצים חמצמצים.

דקה שלמה חלפה מאז שחזרה לשבת על הספה הירוקה ועד שאגרתי את
האומץ לגשת אל שניר, ששכב על הרצפה. לחשתי לו באוזן את מה שלא
רציתי שמיכל תשמע, אבל מיכל לא הסכימה שנשאיר אותה מחוץ למה
שזה לא יהיה שתכננו, כי, אתם לא חושבים שאני גם ככה כבר ממש
לגמרי לבד, היא אמרה.

יום בלי שירה הוא יום שלא שווה
להתעורר ולהציץ בשמש
ולפרגן לה ולצמוח ו...
להיות שחקו על תנאי בטלן ונמש

נמשכת הסיאסטה האינסופית
שלושים שש נקודה ושש בצלה -
טמפרטורה של התלקחות הזמן .
דיזנגוף זורם לו
לעבר ההיסטוריה ים התכונית ...