המבט הזה שמסתכל לתוך מצלמתי,
מבט שהעציב אותי המון

כרגע, היא עומדת קפואה, נועצת מבט בעיניה שלה, הנוצצות,
והמקסימום שהיא יכולה לעשות הוא לייבב. אבל היא לא תעשה את זה.
הלב שלה קפוא גם הוא, כמו הבכי שלה.

יותר מההרים הכי יפים שראיתי אי-פעם
יותר מהדמעה הכי גדולה שהזלתי אי-פעם.

יותר מהרוח הכי נעימה שחשתי אי-פעם
יותר מהאדם הכי עצוב שהכרתי אי-פעם.

מבט אחרון לא אביט בעינייך
כי זה לא משנה מה נישאר אחריך
נפגשנו כקסם בצומת דרכים
כל אחת ממשיכה "להרחיב אופקים"