אני רואה מבטים של
נידונים למוות

מניח כיפת ידיו על ראשי
ואומר אלי(י)
בת-רחל
בכי, בכי

דבש.
את היית לי דבש.
ואני, הדבור, עקצתי אותך...

את מתרחקת ממני
ועם כל צעד,
משהו בך מיטשטש.
משהו בך
מתפזר באוויר.

לכל המילים שאמרת לי פעם,
משאירות בי טעם.
המילים הטובות.
המילים שמשפיעות עלי

ראשך צמוד לראשי
כהתמזגות.

בגעגוע.

סחרחרת פלאים
על ציר איתן
ועולם כמנהגו נוהג
כאשר אנחנו על גבו

"דבר לא משתנה"
המשפט הידוע
שומעת די הרבה
נפצעת מחדש
על לבך מכה
מתכווץ.

מישהו הולך לישון בלילה
וחולם שהוא ישן
עיניו פקוחות באפלת הלילה
והשמיכה העוטפת היא זו של השכן.

בקרוס רגליי עוד
אתפלל לניצוץ שהלהיב
בשר ורוח.

ילדון עגלגל שני בלחיו
תלתל זיעה על מצח זב

באדם הזה,
יש טוב ויש רע,
יש שהולכים לפי הלב
יש שמתחבאים בתוך בועה

היא אמרה לי תשתוק!
אין לך עמוד שדרה
אתה כמו עלה בשלכת של חיי

איך מדי יום נשיקות תרעיפי
בחיבוקי אהבה של מלאך,

הנפש והגוף
ביחסים של סדו
והתעללות,
האינטימיות פרחה
המוות סיים את התלות.

אני זוכר אותך
צועקת ונשארת
ואותי
חסר אונים
נשאר שלם אתך