כאשר נשמתך
לנפשי חדרה

לזכר האהבה הישנה היא עוד קיימת
על עיניים חומות מחייכות עוד חולמת

אם תראו מישהו
שמחפש להתחבק
תגידו לו שיש לי
חיבוק מיותר

שתי חיילות במיטה

צילום שחור לבן

אני השלגיה
אשר אתה, פיטר פין, וגמדך הקטן
אספתם מהיער במצב שינה

ואני אמצוץ לך, בהתחלה לאט, מרטיבה קצת, יונקת מעט, אבל אחר כך
אתה תפרע לי את השיער ותתפוס קווצה עבה ממנו, תגלגל על כף ידך
ותמשוך את הראש בכוח ישר לאגן ותכניס לתוך פי את הכל.
ואני אבלע ואשתוק. אני לא אסרב ולא אמחה. כמו שעשיתי פעם,
כשהתעללת בי

דנה שואלת אותך שאלות קיומיות:"את חושבת שתוכלי כל החיים ליזום
את הפגישות בינכם?" את מנסה לשכנע אותה שזה רק לתקופה עד שהוא
יתרגל אלייך ואז יתחיל להתעורר ושזה פשוט באופי שלו ואת צריכה
לקבל את זה.

כשאני חושב על כך
שאני ואתה
נישקנו
את אותה בחורה

אני רוצה לרקוד עד מחר ולחבק את אלוהים.
להושיט ידי לשמיים ולצעוק - היום הזה הוא היום שלי.
היום של האושר והגאווה האין סופית -
לחיות כמו בסרט ולהרגיש קצת מסתורית.

לכל אחד יש בחיים רגעים שהוא מאושר - זה אחד מהם!

בצד ההוא של הכיכר
עדיין הדהדו תרועות ההמונים
כמו דופק החיים -
בשורת פלאים ללב המאושר
כשפתאום כדור פילח,
כשפקע מיתר.

כמו שיכור עם כובע ישן

הו, דוקטור סוניה זלוטוגורסקי,
את גומרת כבר? תגידי, את גומרת?

הילד השלישי שהיה שם הסתכל עלי במבט אדיש "אתה נותן לי לפחות
עוד שאחטה מהג'וינט לפני שאתה הורג אותי?" הוא שאל ולקח עוד
שאיפה מהסיגריה המגולגלת שלו. נתתי לו עוד שאחטה לפני שתלשתי
לו את הראש, צריך בכל זאת להספיק כמה שיותר לפני המוות.

השפן הקטן לא באמת שכח לסגור את הדלת. הוא פשוט...

הוא: אבל מה? מה הדבר שהכי מפריע לך בחדר הזה?
אנה (מחייכת): זה קל. אני.

פגשתי ילדה עם ברק בעיניים
אהבה ללא גבול וחיוך על שפתיים
דיבור עם כל חי ודומם וצומח
ושיער שגולש וניצוץ וגם ריח

בבית החולים נאמר לאינה כי לא תהיה מסוגלת לצעוד שוב על רגליה
ולאחר מכן נמסר לה גם כי למרבה המזל לא נפגע התינוק שברחמה,
אינה זעמה מכעס, היא רצתה לגלגל את עצמה שוב מן המדרגות כדי
לחסל סופית את העובר אך לא יכלה לעשות זאת כיוון שרגליה לא
נענו לה.